פתחנו את הבוקר במרכז לנוער העובד בקרית טבעון, שם ישנו.כשאנו ישנים תחת קורת גג אנחנו נהנים משלל יתרונות כגון חסינות מהגשם, מהקור ומהצורך לקפל את האוהל בבוקר, כשעין אחת עוד ישנה והשניה מתחננת להצטרף אליה.עם כל זאת אני עדיין מתגעגע ללינות שטח. מתגעגע לשבת בצפיפות סביב המדורה ולשיר בליווי הגיטרה, המפוחית והחלילית. מתגעגע גם להסתובב […]
היום ה-32 למסע, קריית טבעון, בית הנוער העובד. קמנו לבוקר גשום. למרות מזג האוויר תוכנן יום מצוין עם המון תוכן שהוסיף נדבך חשוב למסע. התחלנו במעגלי שיח, שבהם דיברנו על ערך ההתיישבות והאם הוא עוד רלוונטי בימינו. אני יכול להגיד שבקבוצה שבה הייתי עלה רעיון שהערך תמיד קיים אצלנו. איך הוא ישפיע ויופיע בחברה שלנו
אל היום הזה הגעתי בחששות, זה רק היום השני שלי בשביל, והיום אנחנו נעלה את הכרמל.עוד בערב שלפני ארזתי את התיק. הוצאתי ממנו הכל – עד לרמת חבילת המסטיקים – ווידאתי שאני לוקחת אחד לאחד רק מה שאני צריכה, כדי שלא יכביד עליי בדרך.כשנעמדנו לטקס בוקר חשבתי “אם את לא רוצה ללכת, עכשיו זה הזמן”.ויצאנו
כל צעיר וצעירה במדינה שחולמים לרכוש דירה היו צריכים לשמוע השבוע שני דברים דרמטיים. הראשון הוא ששר האוצר ליברמן אמר בוועידת “האנשים של המדינה” של ynet ו”ידיעות אחרונות”, כי משרד האוצר “יעשה הכל כדי שמחירי הדירות יעלו השנה רק ב-7%”, למרות שבעבר דיבר על צפי עלייה של 5-6%. כך או כך המסקנה היא אחת: חלום
גן ירון בזכרון יעקב.במעגל הבוקר הקדשנו את היום לירון אמיתי שנפל במלחמת לבנון ב-2006, וקצת לפניה הוא ומשפחתו צעדו במסע.בוקר קריר, מעונן, ומתחילים ללכת.עוברים בין עצים, הרים, יערות, פריחה מפוארת.חשים את הטבע,רואים עגל שיונק מפרה כמו שאנחנו יונקים מנופיו של הטבע.במהלך היום יושבים וחולקים מחשבות על השפעתו של העבר על העתיד, ההווה.איפה אני מול זה,
ללכת לבד בירוק זה לא כמו ללכת לבד במדבר. במדבר, כשהלכתי לבד במרחבים העצומים, שמעתי בעיקר את המחשבות שלי, את המרחב העצום לעומת אני הקטנה.ללכת לבד בירוק זה שונה, יש כל רגע לאן להביט ומה לחקור.פרח שעוד לא ראינו מקודם, גידולי חיטה שאסור להרוס.מאחורי כל גבע יש עיר או ישוב, תל שמור או תל הרוס.הראש
בימים אלה אנו מציינים 20 שנה לחקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אחד החוקים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על המשפט והחוק במדינת ישראל. מאז חקיקתו, יחד עם חוק יסוד: חופש העיסוק מיד אחריו, מלווה את החברה והפוליטיקה הישראלית מאבק עיקש על תפקידו של בג”ץ במשטר הישראלי, מאבק שהגיע בשנים האחרונות עד לסיסמאות בחירות הקוראות
דמוקרטיה היא לא רק שלטון הרוב Read More »
נכנס לאתר של אב”י – נפגשים בשביל ישראל – לא הייתי במסע מאז הקורונה. פורים, זו ההזדמנות. אבל איך מגיעים מגוש דן לחוף ינאי ב-07:00 בבוקר? “דני טרמפים” כבר לא בתפקיד, כל מי שאני מכיר מאז לא מצליח לעזור לי. בקבוצת הפייסבוק אין מענה. ב-wase carpool אין מענה. שאוותר? עושה את המאמץ. קבוצת אנשים ליד
פורים – חג של שמחה, של אחווה, של קריאת מגילה. פתחנו את היום בקריאת מגילה זריזה וקפואה בחסות דרה, סגלית ויוסי. משם עברנו הישר לטקס בוקר על רקע הנוף הקסום של אפולוניה. וכך היום המשיך – בהדרכות מפי נעמי ודותן, תמונות רבות של חבורת “כל השביל”, נקיון חופים של השמורה ופינוקים שונים ומשונים מתוך משלוחי
התעוררנו מוקדם בבוקר ונפרדנו מנוף מדהים ואירוח אדיב בנווה שלום. התחלנו בנסיעה לתל אביב כאשר השמיים סגריריים למדי וענן שחור כיסה הכל. במקביל קיבלנו תמונות של שלג מרמת הגולן וחשנו צביטות בלב. מסתבר שתל אביב היא בועה גם מבחינת מזג האויר – בכל הארץ גשם ושלג, וכאן השמש זורחת וצוחקת על כך שבוטל יום מדהים
הטיול שחוויתי היום היה מטורף. פגשתי אנשים צעירים ומבוגרים מכל צבעי הקשת הישראלית: שמאלנים, ימנים, דתיים וחילונים. היו לי שיחות מעניינות על פוליטיקה והיסטוריה, על הזכות שלנו על הארץ הזאת ועל מה כל כך מיוחד בה. אני באמת חושב שחוויות כאלו הן משהו שחווים רק כאן במדינתנו היפה עם האנשים המיוחדים שבה. והכי חשוב זה
בשבת התארחנו בבית ספר שדה הר גילה (תודה לחברה להגנת הטבע על הארוח!) ונהנינו מהנוף ומההיסטוריה המעניינת של המקום. ההליכה ביום שישי בוטלה עקב מזג האויר הסוער והקפוא, ואנחנו – חבורת “כל השביל” – בילינו במנוחה והתארגנות. את כניסת השבת ציינו בקבלת שבת משותפת ובארוחת שישי מפנקת. אחרי הארוחה בילינו יחדיו, והיה כל-כך כיף, שהיו
יומן שביל 11-12.3.22 Read More »
אז היום הגענו סוף סוף לירושלים.והיה קר. מאוד קר.סיירנו בעמק הצבאים, המשכנו לרחובותיה היפים של בירתנו והגענו לבית הספר הרטמן, שם למדנו על נתינה מכל הלב וחינוך שבונה חברה שטוב לחיות בה.למדנו שכדי להתנדב צריך לעבוד מסודר, ואין לנו את זה. בכלל. הגעגוע לירושלים נמצא בי תמיד, ומתחיל מיד כשאני יוצא ממנה. יום קצר בעיר
היום, כבכל יום, צעדנו לאורכו של חבל ארץ ישראלי יפיפה. ראינו מגוון רב של צמחים ופרחים במגוון צבעי הקשת. הלכנו בשדות, בגשם, בבוץ, וכפעילות אקסטרים אף חצינו כביש. כמיטב המסורת עצרנו בדרך כדי לצרוך מזון, וחלקנו אף סיימו עם התודה המסורתית לבורא עולם. דיברנו רבות על נושאים הקשורים בחברה שלנו, והתווכחנו בסה”כ בצורה מכובדת. וכיאה
כולנו מכירים את השלטים ברחבי הערים בארץ, שמתגאות באיכות בתי הספר שלהן. “המובילה בחינוך בארץ”, “ראשונה במדד משרד החינוך” ועוד סיסמאות רבות מעטרות את שלטי החוצות, אבל מה עומד מאחורי המדדים הללו? בחינה של הקריטריונים שמגדיר בעצמו משרד החינוך מראה תמונה ברורה: ציוני בגרות ומיצ”ב IN, כל השאר (כמעט) – OUT. מה נשאר במערכת החינוך
לְמה בעצם אנחנו מחנכים? Read More »
״נפגשים בשביל ישראל״ – מסע שהוא חוויה נפלאה. אפשרות להכיר את הארץ המדהימה שלנו דרך הרגליים ודרך אנשים מכל קצוות הארץ שבאים להזדהות עם הרעיון שמאחורי המסע, להקשיב ולקיים שיח חברתי על כל מיני נושאים שנוגעים בכל אחד מאיתנו כאזרחי/ות המדינה. צילמתי את התמונה הזו כי היא הביאה אותי לחשוב על דברים חשובים: מצד שמאל
הפמיניזם היהודי, כמו כל התנועות הפמיניסטיות, יכול לזקוף לזכותו הישגים מרשימים. עם זאת, נותרה עוד דרך ארוכה לעשות לשיפור מעמדן של נשים במסגרת הדת והתרבות היהודית. ההישג הראשון במעלה שמאפשר את שאר השינויים הוא נגישות של נשים לכתבי הקודש בכלל, וללימוד תלמוד והלכה שנמנעו מהן בעבר, בפרט. נשים רבות, מכל הזרמים והקבוצות בארץ ובחו”ל, לומדות
אג’נדה נוספת לפמיניזם יהודי Read More »
אמנם הגעתי מאוחר ערב קודם, והרגשתי קצת לא מחובר, אבל היום הראשון כיפר על זה. נהניתי ללכת ולהכיר את האנשים המדהימים שהגיעו למסע הזה. הארוחות היו מלאות שיח וצחוק, הסדנה הועברה בצורה אישית ומעניינת והנופים היו מהממים.גם הערב היה סואן ומהנה.כמו בחוות נמלים כולם תרמו את חלקם במטרה להכין את ארוחת הערב והכל תחת פיקודה
היום צעדנו אל מעלה עלי וירדנו בו אל המכתש הקטן. מכיוון שאנו הולכים בקבוצה מכובדת בגודלה, מטבע הדברים נוצרים פערים בין חלקי הקבוצה ולעיתים אפילו ניתק קשר העין עם מי שהולכים לפנינו בשביל. למרות שיש סימוני שבילים צבועים ומוסדרים ושלטי הכוונה ארעיים המונחים לנוחותנו, מספיק לבחון את הקרקע כדי לדעת לאן להמשיך. עם הזמן והשנים,
אחרי היום המאתגר שהיה אתמול, היום היה יום נוח הרבה יותר.יצאנו מהמכתש הגדול דרך נחל חתירה לכיוון עין ירקעם. טבילת בוקר במים קרים קרים, ארוחת בוקר וממשיכים.ירידה חדה ויפה במעלה פלמ”ח, מעלה עם סיפור שאלון מספר לנו בצל המפל הענק והיבש, שהפלמ”חניקים הצליחו לעקוף בדרך שנראית כמעט בלתי אפשרית.במפגש הנחלים של נחל חתירה ונחל ימין
פהאני תמיד יכולה.אני תמידמסוגלת ללכתאת ההר שנראה לי רחוק.יש לי אנשים המקיפים ממעליש אותי מתחתאני חושבת שאני מסוגלת לעלות הר. ליומן בהמשכים
אחרי שני לילות של סוף שבוע בשדה בוקר, על מזרן קפיצים מפנק של הקיבוץ, אנחנו קמים בחמש ורבע בבוקר לארוז את כל הציוד, לנקות ולסדר את גן הילדים שבו ישנו.בחוץ ניצבת העגלה של רכזי-השטח, קרוב לערימת התיקים הגדולים של הצועדים.אנחנו מעמיסים את העגלה, וכשאנחנו מסיימים אני שם לב שהמיניבוס של המטיילים בו הייתי אמור לנסוע
בשנת 1977 הגיע לישראל במפתיע נשיא מצרים אנואר סאדאת, המנהיג הראשון של מדינה ערבית שביקר במדינת ישראל. הוא נאם במליאת הכנסת במשך כשעה וחצי בערבית וקרא לישראל להושיט יד לשלום, רק ארבע שנים לאחר סיומה של מלחמת יום כיפור הנוראית. שנתיים עברו עד שמנחם בגין וסאדאת חתמו על הסכם השלום בין ישראל למצרים, שהיה הסכם
שלום – ביבשה, בים ובאוויר Read More »
שוב משבר קואליציוני בממשלה. הפעם לא על חוק האזרחות, גיוס, יוקר המחייה או שכר המינימום, אלא הרוטינה הקבועה – תנאי הפנסיה והפרישה של אנשי הקבע בצה”ל, אותו נושא שכבר הרגיז אזרחים רבים בעבר, והפעם המחלוקת ממש מערערת את יציבות הממשלה. הסיפור חוזר לכותרות לאחר שבג”צ הורה לממשלה להסדיר בחוק את תנאי הפנסיה של אנשי הקבע
הפנסיה היא לא האויב Read More »
עמותת דרכים – מרכז חינוכי להכשרת מנהיגות חלוצית-ציונית
מס’ 580331478 [email protected]
מכללת אורנים, דואר טבעון 3600600
עיצוב והקמת האתר טלי איזנר
