ללכת לבד בירוק זה לא כמו ללכת לבד במדבר.
במדבר, כשהלכתי לבד במרחבים העצומים, שמעתי בעיקר את המחשבות שלי, את המרחב העצום לעומת אני הקטנה.
ללכת לבד בירוק זה שונה, יש כל רגע לאן להביט ומה לחקור.
פרח שעוד לא ראינו מקודם, גידולי חיטה שאסור להרוס.
מאחורי כל גבע יש עיר או ישוב, תל שמור או תל הרוס.
הראש עובד שעות נוספות ולא בללעוס את המחשבות אלא לקלוט עוד ועוד. לזכור את הסיפור, להכיר את הערים, לראות עוד ועוד פרחים.
ההליכה של היום לימדה אותי להיות בלמידה, על האזור, הצמחיה והשלווה.
איך מקום שגרתי בו חמש שנים נראה מבחוץ ולא מבפנים.
רעות בן נון, כרמי קטיף