אז היום הגענו סוף סוף לירושלים.
והיה קר. מאוד קר.
סיירנו בעמק הצבאים, המשכנו לרחובותיה היפים של בירתנו והגענו לבית הספר הרטמן, שם למדנו על נתינה מכל הלב וחינוך שבונה חברה שטוב לחיות בה.
למדנו שכדי להתנדב צריך לעבוד מסודר, ואין לנו את זה. בכלל.
הגעגוע לירושלים נמצא בי תמיד, ומתחיל מיד כשאני יוצא ממנה. יום קצר בעיר הזכיר לי כמה היא מגוונת, מעניינת ומלאה באושר ויופי. תמיד נעים לדעת שיש עיר אחת בעולם שתעטוף ותחבק כל אחד, ושגם לי יש לאן לחזור.
נווה ממנוף