חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

קהילות

הפעלות ליום המשפחה

חידונים, משחקים ושאלות למשפחה – לכבוד ל’ בשבט יום המשפחה נקבע בישראל בל’ בשבט – יום פטירתה של הנרייטה סאלד. מי שכונתה “אם הילדים” הובילה את מפעל “עליית הנוער” ופעלה רבות למען הילדים והנוער בארץ ישראל. יום המשפחה יצויין השנה במהלכה של מלחמה, בתקופה שבה האתגרים המשפחתיים, הרגשיים והקהילתיים גדלו והתעצמו. בימים כאלה היחד המשפחתי […]

הפעלות ליום המשפחה Read More »

הוית קוצים

טקסטים, מחשבות ורעיונות מהעבר ומהווה. נסיון לאסוף את הקרעים, לנסות להניחם נכון זה בצד זה ואולי אף להדביקם טלאי על טלאי על לבותינו. באסופה טקסטים קאנוניים ממקורותינו הלאומיים לצד טקסטים שנכתבו זה עתה, בתוך הבלבול, היגון והסערה של ימות המלחמה מאז השבעה באוקטובר. בהציבנו את ההווה על רצף הזיכרון הלאומי, בהתייצבותנו מול המילים הטעונות, יתכן

הוית קוצים Read More »

אותיות לנשמה

ימים קשים עוברים עלינו, כיחידים, כקהילה וכעם. הלוויות, אזכרות, טקסי פרידה קורעי לב. מה אומרים ברגעים אלה, כיצד נותנים מבע למה שאין לו ביטוי? בטקסי אזכרה (שלושים, שנה) נהוג במסורת היהודית להזכיר את שם הנפטר/ת באמצעות קריאת פסוקי פרק תהלים קי”ט (שבנוי בהתאם לאותיות הא’-ב’), הפותחים באותיות השם הפרטי של הנפטר/ת. לאחר אמירת הפסוקים לציון

אותיות לנשמה Read More »

צמאים מתייצבים למבחן

דברים שאמר מוקי צור, מחנך ואיש רוח, חבר קיבוץ עין גב, במפגש זום שערכנו לקראת שבת: בשיחות שקיימתי עם ידידי ומורי, האיש שביקשתי להיות שותפו – יריב בן אהרון, חיפשנו תיאור של ארץ ישראל. ידענו שאין תיאור חף מתביעה, ניטרלי. אפילו הלווינים המצלמים באור אינם חפים מכוונה. בפתח דבריי אני רוצה לתת לכם ציור זמני

צמאים מתייצבים למבחן Read More »

נזכור

אנחנו כואבים ואבלים על מותם של עובדינו, חברינו ובוגרינו במלחמה בדרוםומשתתפים בצער המשפחות: רס”ל (מיל’) הדר קפלוק ממבוא ביתראחיה של נעה קפלוק, חניכה בקומונת ש”ש בנהריה. רס”ר (מיל’) עמית שחר מרמת יוחנן, בוגר מחזור ג’ של שנת השירות, בקומונת ניר עוזלוחם ביחידת יהל”ם של חיל ההנדסה הקרבית, נהרג בקרב באל-בורייג’ במרכז רצועת עזה. סמל ערן

נזכור Read More »

שבועות בקיבוץ החותרים 2009. צילום: יחזקאל אבנרי

שָׁבוּעוֹת – סופרים אותי?

“כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ… וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם…וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם” (ויקרא כג). עת קציר הגיעה, עת קציר. בסוף השבוע נתכנס לחגוג את חג השבועות בריקוד, בגדי לבן, לימוד תורה אל תוך הלילה ואף תחרות

שָׁבוּעוֹת – סופרים אותי? Read More »

הדלק שמניע את משבר האקלים

ט”ו בשבט הגיע ואיזה כיף, זה אחד החגים האהובים עליי בשנה. בתור ילד, תמיד קישרתי את ט”ו בשבט לנטיעת עצים ואכילת פירות יבשים שהיו חביבים עלי. זה היה המצב בארץ בשנות ה-90 העליזות: עוד חיינו על המיתוס של שתילת עצים, וכמה חשוב להפוך את המדבר ליער. אחר כך גילינו איזו טעות זאת מבחינה אקולוגית. בעיקר

הדלק שמניע את משבר האקלים Read More »

יש תקווה בט”ו בשבט

עונת נדידת הציפורים נמשכת מעבר לזמנה. המביטים.ות לשמיים בימים אלה של תחילת חודש פברואר יראו ציפורים חגות צפונה, מזרחה… כמו התבלבלו וחושבות שנגמר החורף והגיעה העת לשוב ולהצפין. ואכן, כמות הגשמים המועטה שירדה עד כה מדאיגה. מזג האוויר השמשי לא מתאים לשיא החורף. מה לעשות כאשר המציאות בחוץ – שמש, שמים כחולים וגשם מועט –

יש תקווה בט”ו בשבט Read More »

בניית סוכה - תחריט עץ 1662, מאוסף הספרייה הלאומית

מי הם האושפיזין בסוכה?

המילה “אושפיזין” פירושה “אורחים” בארמית. טקס האושפיזין בחג סוכות מופיע לראשונה בספר הזוהר, שם נדרש הפסוק “בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים” (ויקרא כג, מב) במובן ששבעת ה”ימים” עצמם יושבים בסוכה. שבעת הימים הם שבעת הצדיקים, הקשורים לשבע ספירות – פנים של האלוהות: יום צדיק ספירה א אברהם חסד ב יצחק גבורה ג יעקב תפארת ד משה

מי הם האושפיזין בסוכה? Read More »

היכולת לערוך יום כיפור כצוות וכחבורה

יום כיפור – הזמנה להשראה

יום כיפור הוא אחד הימים כבדי המשקל במסורת היהודית. אני זוכרת שכילדה זה היה בשבילי יום חג מיוחד, איזה עירבוב בין יראה וחגיגיות ליום משפחתי של אופניים, סרטים ומשחקי קופסה. זה היום היחיד בשנה שיש בו שקט ממש. שקט אחר. כשגדלתי חיפשתי דרך לתת משמעות ועומק ליום הזה. האופניים כבר לא ענו לי על הצורך,

יום כיפור – הזמנה להשראה Read More »

ילדות מנחשון בפסטיבל ביכורים 1958

כן, לקבל תורה. מסיני

מה ראוי שיהיה חג שבועות עבורנו, במרחב היהודי-ישראלי החילוני של 2022? חג שבועות במקרא הוא חג קציר חיטים וחג הביכורים. אחד משלושת הרגלים, שנחגג ברוב עם, ומבטא לכן גם את הקשר לאדמה ולעונות השנה, וגם את ההשתייכות למעגל הרחב של העם.1 חג שבועות של חז”ל, לאחר החורבן והגלות, הופך בהדרגה לחג מתן תורה. הוצמדה לו

כן, לקבל תורה. מסיני Read More »

פקקים בכביש גהה

יש חיים אחרי העבודה

ב-11 במרץ 2020 הפכה הקורונה באופן רשמי מנגיף מוזר שמתפשט במזרח הרחוק, לפנדמיה – מגפה עולמית. תוך שבועות ספורים הפכה הקורונה את העולם על פיו, גבולות נסגרו, מדינות הסתגרו ובתים נאטמו. מאז חלפו כבר למעלה משנתיים. העולם התמודד עם הנגיף מבחינות רבות, והחיים חזרו לשגרה. אבל למגפה הזאת יש השפעות, שככל הנראה עוד ישארו איתנו

יש חיים אחרי העבודה Read More »

שכונה חדשה בחוף פולג

“רק” שבעה אחוז?

כל צעיר וצעירה במדינה שחולמים לרכוש דירה היו צריכים לשמוע השבוע שני דברים דרמטיים. הראשון הוא ששר האוצר ליברמן אמר בוועידת “האנשים של המדינה” של ynet ו”ידיעות אחרונות”, כי משרד האוצר “יעשה הכל כדי שמחירי הדירות יעלו השנה רק ב-7%”, למרות שבעבר דיבר על צפי עלייה של 5-6%. כך או כך המסקנה היא אחת: חלום

“רק” שבעה אחוז? Read More »

המרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם בישראל למהגרים, פליטים ומבקשי מקלט

צל לעייף – במדינת מהגרים

לפעמים, בתוכניות טלויזיה אמריקאיות, אני רואה משפחות שמדברות על ביתן: הן גרות בבית שנבנה לפני 80, 90, ולעיתים גם למעלה מ-100 או 200 שנים. בתים כאלה לא קיימים כמעט אצלנו, בין השאר כי כמעט כולנו מהגרים. סבא שלי עלה (כלומר היגר) מגרמניה, סבתא שלי עלתה מאוסטריה, והסבים האחרים לא עלו אבל הוריהם עלו מליטא. הסבים

צל לעייף – במדינת מהגרים Read More »

שם פרטי*
שם משפחה*
דוא"ל*
דילוג לתוכן