יהדות ישראלית

תכניות ביהדות ישראלית

בניית סוכה - תחריט עץ 1662, מאוסף הספרייה הלאומית

מי הם האושפיזין בסוכה?

המילה “אושפיזין” פירושה “אורחים” בארמית. טקס האושפיזין בחג סוכות מופיע לראשונה בספר הזוהר, שם נדרש הפסוק “בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים” (ויקרא כג, מב) במובן ששבעת ה”ימים” עצמם יושבים בסוכה. שבעת הימים הם שבעת הצדיקים, הקשורים לשבע ספירות – פנים של האלוהות: יום צדיק ספירה א אברהם חסד ב יצחק גבורה ג יעקב תפארת ד משה …

מי הם האושפיזין בסוכה? לקריאה »

ראש השנה – בריאת האדם

העובדה הבולטת ביותר בהתייחסות המקרא לראש השנה היא שאין חג כזה! השנה המקראית מתחילה בחודש ניסן: “וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה” (שמות יב א-ב), אבל אין ציון מיוחד לא’ ניסן כראש השנה. חודש תשרי הוא החודש השביעי, וא’ בתשרי הוא יום …

ראש השנה – בריאת האדם לקריאה »

הרבנות הישראלית בצעדת השוויון

השמים משתנים לעיני החקלאים, אחרי שנת שמיטה שבה תרגלנו שחרור והנחת הרכוש, שבה ביקשנו לאזן את סדרי הכוחות. עוד רגע תפרוץ לחיינו שנה חדשה. השנה שאחריה, היא אולי חשובה יותר משנת השמיטה עצמה. זאת שנה שמבקשת שלא נידרדר חזרה להרגלים ישנים, זו שנה ששואלת: ומה עכשיו? מה למדת? איך תנהג אחרת? במקצב החיים היהודי, שנת …

הרבנות הישראלית בצעדת השוויון לקריאה »

הלכה וישראליות: הזמנה לשיח

הזמנה לשיח מתמשך על הלכה וישראליותסביב סוגיות של רווחה וצדק חברתי ההלכה היא מן היצירות היהודיות הגדולות ביותר – בהיקפה, בעומקה, במורכבותה ובעושר פניה – אם לא הגדולה שבכולן. עמד על כך ח.נ ביאליק שקבע כי תנועת ההתחדשות היהודית הציונית לא תוכל להסתפק בקבלת השראה מעולמות האגדה, ושעליה לדרוש גם את שפת ההלכה. בשנים האחרונות …

הלכה וישראליות: הזמנה לשיח לקריאה »

אתכסיא ואתגליא

בשילוב של עבודת המידות של חודש אלול והכנה לשנה החדשה, רשת הרבנות הישראלית מזמינה רבנים/יות ומנהיגי/ות קהילות מכל הזרמים, תלמידים ותלמידות של בתי מדרש לרבנות, ליום עיון על ההיבטים הנסתרים והגלויים בעבודה הרבנית, וגם על המתח ביניהםיום שני, 12.9, ט”ז באלול בתל אביבנשוחח על העבודה שאנו עושות ועושים מחוץ לאור הזרקורים – בקהילות, במוסדות החינוך …

אתכסיא ואתגליא לקריאה »

כנס ניגונים

כנס ניגונים תשפ”ב

בית המדרש לרבנות ישראלית מבית המדרשה באורנים ומכון הרטמן מזמין:“בכינור וקול זמרה” – ניגונים, פיוטים וזמירות לשבתיום שני 11.7.22 י”ב תמוז, אולם הדומי במכללת אורנים לאנשי רשת הרבנות-הישראלית, לשליחי ציבור, לאנשי הניגונים בקהילות, ולציבור הרחב תכנית הכנס: 09:00 – 09:30 התכנסות – הרשמה, קפה וכיבוד קל 09:30 – 10:00 פתיחה: השבת – זמן מתנגןהרב שי …

כנס ניגונים תשפ”ב לקריאה »

https://hechalutz.com/programs/batey-midrash/

דורשות טוב 4 – השקת הספר

השקה חגיגית לספר “דורשות טוב 4”פירוש קבוצתי פמיניסטי לסוגיית “השותפין שרצו לעשות מחיצה” (תלמוד בבלי, בבא מציעא, פרק א’) יום שני 30.5 ר”ח סיוון | 20:00 | בזום בתכנית: ד”ר רוחמה וייס: השותפות שרצו להפיל את המחיצה – מה עושות הקריאות הנשיות לסוגיות הגבריות?דבורה ארקינד, בית המדרש “יוצרות ניגון”: גדול תלמוד שמביא לידי יצירהרעות גזבר: …

דורשות טוב 4 – השקת הספר לקריאה »

שירים לשבת - עיבודים מחודשים וביצועים מקוריים פרי יצירתם של אנשי המדרשה והחלוץ

שירים לשבת – עיבודים וביצועים מקוריים

לפני עשר שנים בדיוק חגגנו את יציאתו לאור של הדיסק “ניגוניך אבי” שהיה מבחינתי ביטוי לצוואה הרוחנית של אבא שלי אלי זמיר. אבא היה חבר קיבוץ, מנהיג תנועתי, מנהל בתעשייה, אבל בנפשו פנימה היה איש של ניגונים. בהמשך לעבודה על הדיסק, חברנו יחד – שי זרחי ממייסדי המדרשה באורנים, זאביק קיציס מגדולי המומחים לחסידות וניגונים, …

שירים לשבת – עיבודים וביצועים מקוריים לקריאה »

שתי נשים חולקות קפה

אג’נדה נוספת לפמיניזם יהודי

הפמיניזם היהודי, כמו כל התנועות הפמיניסטיות, יכול לזקוף לזכותו הישגים מרשימים. עם זאת, נותרה עוד דרך ארוכה לעשות לשיפור מעמדן של נשים במסגרת הדת והתרבות היהודית. ההישג הראשון במעלה שמאפשר את שאר השינויים הוא נגישות של נשים לכתבי הקודש בכלל, וללימוד תלמוד והלכה שנמנעו מהן בעבר, בפרט. נשים רבות, מכל הזרמים והקבוצות בארץ ובחו”ל, לומדות …

אג’נדה נוספת לפמיניזם יהודי לקריאה »

אליעזר שבייד

לזכרו של אליעזר שביד

יהדות חופשית השואבת מכל שכבות היצירה היהודית, וביקורת הציביליזציה הטכנולוגית אליעזר שביד היה חוקר, מחנך והוגה פורץ דרך. רבות מהדרכים שסלל, בתחומי היהדות החילונית, בתפר שבין אינדיבידואליות להשתייכות, בביקורת הציביליזציה הטכנולוגית והקפיטליסטית, ועוד – חופפות לתחומי העשייה של המדרשה־החלוץ. שביד נולד בירושלים בשנת 1929, בעיצומן של מאורעות תרפ”ט. הוא גדל במשפחה שהגדירה עצמה ‘חופשית’, והתחנך …

לזכרו של אליעזר שביד לקריאה »

שתילת עצים בשלוחת מזרע של מכינת רבין

שתיל להיום ולדורות הבאים

“כי האדם באשר הוא אדם, צריך להיות תמיד בתוך הטבע; כי הטבע הוא לאדם המרגיש והמכיר ממש מה שהמים הם לדג. […] זקוק הוא לקשר הבלתי-אמצעי והתמידי שבינו ובין הטבע האין-סופי, ליניקה הנעלמה, שכל אחד מאטומי גופו ונפשו יונק מן הטבע האין-סופי ושכולו יונק מן האין-סוף” (אהרון דוד גורדון, מתוך “האדם והטבע”) מה החשיבות בקיומו …

שתיל להיום ולדורות הבאים לקריאה »

ט”ו בשבט הגיעה

אמא, מדינה, ארץ, עיר, יבשת, אדמה – כולן בלשון נקבה, להזכירנו, כי מה שנמצא סביבנו, מה שמקיף, מזין, מכיל ומטפח אותנו הוא נשי במהותו. בזמנים קדומים העובדה הזו הייתה ברורה לכל אדם – כל הכוחות שסבבו סביבו היו ביטויים של כוחות אלוהיים, או ליתר דיוק – של אלות. הביטוי הזכרי של אלוהים עדיין לא נולד. …

ט”ו בשבט הגיעה לקריאה »

אליעזר בן יהודה

שפת אֵם

כשהייתי ילדה נהגתי לתקן את החברים שלי בעברית. זה לא היה אישי וגם לא בגלל שחשבתי שאני חכמה יותר. ככה הייתי רגילה, כיוון שתיקנו אותי בבית. בסדר, מאז אני כבר לא עושה את זה ורק סובלת בשקט כשמישהו אומר ‘בַּפוֹעַל’, בפ”א רפה. מה אכפת לי בעצם? ולמה כל כך ברור לי שאין מצב שאני אתן …

שפת אֵם לקריאה »

חיים נחמן ביאליק, 1932

שלום רב שובך חיים נחמן

בי’ בטבת תרל”ג, לפני 149 שנים, נולד ברוסיה חיים נחמן ביאליק – משורר וסופר, מתרגם ומסאי, עורך ומוציא לאור, שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית. יצירתו ופעולתו לחידוש מתוך המקורות הן מהבסיסיים הרוחניים של המדרשה-החלוץ. לכבוד יום הולדתו ביקשנו מראשי.ות התכניות שלנו לבחור אחת מיצירותיו שמדברת אליהם במיוחד. הרבה יעל קריא, רכזת האקוסיסטם במועצה אזורית …

שלום רב שובך חיים נחמן לקריאה »

נר דולק בחושך

גבורה, חיים ובחירה בטוב

המושג “גבורה” מתלווה לחנוכה יותר מלכל מועד אחר. בדרך כלל הגבורה קשורה במלחמה ובנצחון: התגברות האור על החושך, התגברות הרוח על החומר, ניצחון המעטים את הרבים וכו’. כשאני חושבת על גבורה, אני חושבת על סבתא שלי, אדית בוכהולץ ז”ל, שלא זכתה להיות לראות את נכדיה. סבתא אדית נולדה בגרמניה למשפחה יהודית אמידה ומשכילה. מצעירותה היתה …

גבורה, חיים ובחירה בטוב לקריאה »

חושך ואור

חנוכה: השלב הבא

המועדים בלוח השנה העברי עמוסים במשמעויות שונות: זו הקשורה בטבע, זו הקשורה בהיסטוריה וזו של הפולחן. אפשר גם להיווכח בשינויים שחלו בתכנים ובדגשים של כל חג על ציר הזמן. חג החנוכה אף הוא חג “רב-שכבתי”. כולנו זוכרים היטב, עוד מן הגן, את מתתיהו שהכריז “מי לה’ אלי” ואת יהודה המקבי ואחיו הגיבורים שנלחמו בצבא האימפריה …

חנוכה: השלב הבא לקריאה »

קבלת שבת של תנועת הבוגרים בחוף הים

הדרך העדינה אל השבת

הדרך אל השבת הישראלית היא דרך עדינה. היא מבקשת מאיתנו עיניים טובות על מסורת בת אלפיים שנה, היא מבקשת מאיתנו להיות שותפים.ות ויוצרים.ות. היא דורשת מאיתנו דיוק והקשבה פנימה, וממש באותה הנשימה היא מזמינה להיות בקשר עמוק עם שרשרת הדורות, עם האבות והאימהות שלנו, עם הסבתות והסבים שלנו ועם הילדים שלנו וילדיהם. אבקש לסמן שני …

הדרך העדינה אל השבת לקריאה »

שמחת תורה בקהילת ניגון הלב

שמחת תורה: להתחיל מבראשית

היום השמיני של סוכות מכוּנה “עצרת”, ובמקורות חז”ל “שמיני עצרת”. זה לא חג של פולחן לה’, כי אם יום אספת עם. כבר במקרא ניתן למצוא רמזים, שהובילו אחר כך לעיצובו של היום השמיני כחג “שמחת התורה”. הרמז המרכזי הוא המצווה המכונה “מצוות הַקְהֵל”: “וַיְצַו משֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת, …

שמחת תורה: להתחיל מבראשית לקריאה »

אתרוגים

חג סוכות: קדושה ושמחה

המקורות המקראיים המפרשים את משמעויות חג הסוכות מזכירים את עניין האסיף ואת הסיפור ההיסטורי על יציאת מצרים. עם זאת, רבים ממאפייני החג מוסברים היטב דווקא במה שלא היה יכול להיזכר בתורה: שבחג הסוכות נחנך בית המקדש הראשון (בימי שלמה, 480 שנה אחרי יציאת מצרים). וכך מסופר בספר מלכים: אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת …

חג סוכות: קדושה ושמחה לקריאה »

אברהם ושרה מתוך ציור של יוסף וינטרגסט 1809

אושפיזות בסוכה

אחד ממנהגי החג הרבים בסוכות הוא הזמנת אורחים לסוכה. מלבד האורחים הממשיים אנחנו מזמינים גם אורחים רוחניים – האושפיזין. האושפיזין הם רוחותיהן הטובות של שבעת אבותינו הקדמונים: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד, הבאים לבקרנו בכל אחד מימי החג. בסוכות רבות נהוג לקשט את הסוכה ברשימת ה’אושפיזין’ ולומר פסוקים מיוחדים המזמינים את האורח היומי. …

אושפיזות בסוכה לקריאה »

הכנרת

יום כיפור: שמח או עצוב?

אופיו המוּכּר של יום הכיפורים הוא כובד ראש, תשובה ואשמה. אך אופי זה אינו מוכר במקורות קדומים. ניתן אף למצוא רמזים לכך שבתקופות קדומות נתפס היום בדרך שונה לחלוטין. מה היה הציבור נוהג לעשות ביום הכיפורים? אולי אפשר לקשור לכאן את עדות המשנה על מנהגי יום הכיפורים בימי בית שני: אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: …

יום כיפור: שמח או עצוב? לקריאה »

עלים זהובים שנשרו בשלכת

שמיטה – לחיות מבלי להיכבל

אני לומדת לאהוב את המונח שמיטה.הוא היה תמיד קשור אצלי לכנפיים שמוטות – למשהו שלא מוחזק כמו שצריך. אבל אני לומדת לחבב את הפעולה.לשמוט.לא להפיל, לא לזרוק, לא להרפות, לא לעזוב. לא להניח. משהו קצת אחר. כשאתה שומט אתה עושה את כל אלו, אבל גם עוד משהו עדין, נפשי.לא שומטים משהו שכבר לא זקוקים לו. …

שמיטה – לחיות מבלי להיכבל לקריאה »

תקיעה בשופר

שופר: קול הצעקה הראשונית

“הַדְּבָרִים הַיָּפִים בֶּאֱמֶת אֵינָם מִתְהַלְּכִים בַּחוּץ”(דליה רביקוביץ, אפילו אלף שנים) בספרו ‘שולחן ערוך האר”י’, בהקשר של הדיון בדינו של הרוצח בשוגג, מציע האר”י, ר’ יצחק לוריא, נוטריקון מעניין ומעט בלתי צפוי לחודש אלול. הוא דורש את הפסוק המתאר את דינו של ההורג בשגגה: “וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה, וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ, וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה” …

שופר: קול הצעקה הראשונית לקריאה »

דילוג לתוכן