חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הכנסת היא זירת ההשפעה

הישיבה הראשונה של הכנסת

ישיבת הפתיחה של האסיפה המכוננת - ט"ו בשבט תש"ט 14.2.1949 (התמונה מתוך אתר הכנסת)

הידעת? בזמן שחגגנו השבוע את ט”ו בשבט, כנסת ישראל חגגה את יום הולדתה ה-73!

לצערנו, גם השנה הכנסת קיבלה מתנת יום הולדת קצת פחות משמחת. “מדד הדמוקרטיה הישראלית 2021” של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמודד כבר עשרים שנה את אמון הציבור הישראלי במוסדות שונים, הראה שהצניחה באמון הציבור בכנסת ממשיכה והיא ניצבת בתחתית המדד, כשמתחתיה רק המפלגות עצמן. השנה רק 28.5% מהציבור היהודי ו-22% מהציבור הערבי אמרו כי יש להם די הרבה / הרבה מאוד אמון בכנסת, והמגמה כאמור, בירידה.

איך קרה שהציבור הישראלי, על כל גווניו, לא מאמין בכנסת – הגוף הריבוני שבבחירות אליו אנחנו משתתפים, כל ארבע שנים (לפחות), באחוזים גבוהים הרבה יותר? שי כהן, מייסד ומנכ”ל “הברית הישראלית”, אומר שהחברה הישראלית לוקה בתסמונת “חוסר אונים פוליטי נרכש” – תופעה פסיכולוגית של תחושת חוסר שליטה, תחושה שהמעשה האישי שלנו, קטן או גדול ככל שיהיה, לא משפיע. “הפוליטיקאים האלה, כולם אותו דבר, דואגים לכיסא, מושחתים…” זה רק קצה הקרחון של האמירות שכל כך התרגלנו לשמוע בכל שיחת רחוב או סלון, כשמוזכר שם של פוליטיקאי כזה או אחר. 

תרשים מידת האמון במוסדות הציבור
מתוך מדד הדמוקרטיה הישראלית 2021 של המכון הישראלי לדמוקרטיה

אולי שכחנו, אבל הפוליטיקה היא זירת המאבק על הגשמת האידיאולוגיה שלנו. בכנסת מתקיימים הדיונים, מתקבלות ההחלטות, נחקקים החוקים ומועברים התקציבים שמעצבים כל דקה ורגע מחיינו בישראל. הבחירה להרחיק את עצמנו ולהתנכר לפוליטיקה ולפוליטיקאים משאירה את הזירה הזו בוואקום ערכי ורעיוני. ולכן בתכניות החינוכיות שלנו אנחנו בוחרים להעלות את העשייה הפוליטית על נס. אנחנו יודעים טוב מאוד שדווקא בזירה שהציבור הישראלי הכי נרתע ממנה – אפשר לשנות ולהשפיע הכי הרבה.

אז לכבוד יום ההולדת ה-73 נזכיר לכנסת שאנחנו נושאים עינינו למקבלי ההחלטות, ופועלים בכל הזירות כדי להשפיע ולחזק את מי שעובדים יום ולילה לקדם חברה ישראלית צודקת, הוגנת ודמוקרטית.

נאחל לכנסת שבשנה הבאה הציבור הישראלי יחזור להאמין בה, ושחברות וחברי הכנסת יוסיפו לעבוד לשם כך.

אהבת? אפשר לשתף בקלות

Facebook
Twitter
Email
Print
WhatsApp
Telegram
שם פרטי*
שם משפחה*
דוא"ל*
דילוג לתוכן