שבוע למידה על הסכסוך ישראלי-פלסטיני במכינה קדם צבאית אמור להיות עוד חלק קטן מתוכנית הלמידה אבל בזמן העכשווי של התקופה הקשה שאנחנו נמצאים בה זה מקבל משמעות אחרת. היה לי לא פשוט לדבר על כל העיניין הזה כי זה מצב רגיש ומתסיס אבל זה דווקא השבוע הכי משמעותי שהיה לי במהלך המכינה.
היו הרצאות רבות, גם של אנשים שלא הסכמתי עם הדעות שלהם, וגם מהם הצלחתי ללמוד משהו. דן ורדי, ראש מכינת רעות, בא לדבר איתו על המילואים והסיפור האישי שלו בלחימה בעזה, הוא לא היה זמין מספר חודשים ואני חושבת שאף אחד לא הבין מה הוא עובר ברגעים האלה.
דן דיבר איתנו על איך זה לעזוב את המשפחה שלו עם ילדים קטנים ואישה וללכת להילחם בלי טלפון ואמצעי תקשורת להודיע למשפחה שהכל בסדר, איך הוא השתדל להתקשר אבל לא יותר מידי כדי לא ליצור מצב של דאגה שאם לא התקשר הרבה זמן אז ידאגו לו.
אחד הדברים שריגשו אותי היה כשהוא אמר שהיו חיילים שלא רצו לחזור לשירות מילואים ואמרו שזה גדול עליהם ונמאס להם אבל אחרי שיחה הם כולם חזרו לכולם היה חשוב להילחם כי לכולם מטרה אחת משותפת, אין שמאל וימין אין דעות או הבדלים כולם אותו דבר בשדה הקרב כולן בשביל אחד ואחד בשביל כולם.
אם למישהו קשה מרימים אותו ומחפים עליו בשמירות, והארוחות המשותפות שכולם יהיו ביחד ודואגים לכולם כצוות אחד. אני חושבת שהחברה הישראלית תגדל ותצמח כשכולם יהיו מאוחדים, ויפעלו למען חיזוק הרגש הלאומי, כי ללא ספק אין לנו ארץ אחרת.
יעל זנדר, שלוחת יחיעם