צל לעייף – במדינת מהגרים

המרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם בישראל למהגרים, פליטים ומבקשי מקלט

המרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם בישראל למהגרים, פליטים ומבקשי מקלט. צילום: יהודית אילני

לפעמים, בתוכניות טלויזיה אמריקאיות, אני רואה משפחות שמדברות על ביתן: הן גרות בבית שנבנה לפני 80, 90, ולעיתים גם למעלה מ-100 או 200 שנים. בתים כאלה לא קיימים כמעט אצלנו, בין השאר כי כמעט כולנו מהגרים. סבא שלי עלה (כלומר היגר) מגרמניה, סבתא שלי עלתה מאוסטריה, והסבים האחרים לא עלו אבל הוריהם עלו מליטא. הסבים של בן זוגי עלו ממרוקו, מעיראק, מצרפת ומפולין. אני גרה בתל אביב ב”שכונה של בוכרים”, והדירה הראשונה שלי הייתה ב”עיר של עיראקים”. אז מה היא מדינת ישראל אם לא מדינה של מיליוני מהגרים?

מאז קום המדינה עלו לישראל למעלה משלושה מיליון עולים ומהגרים (עוד מאות אלפים עלו לפני קום המדינה). עשרות עד מאות אלפי מהגרי עבודה ומבקשי מקלט נכנסו לארץ בשנים האלה (הם מתחלפים ורובם לא נשארים כאן).

בשנים האחרונות נשמעים מדי פעם קולות בשיח הציבורי וגם בזה הפוליטי, על מקומם של מהגרים בחברה, על הטוב (ובעיקר על הרע) ש”הם” עושים, על הצורך להתמודד עם ההגירה ולחוקק חוקים נגדה, ועוד. בעולם דוקא יש התיחסות לתרומה של מהגרים למדינה כל עוד הם מטופלים נכון: זכויות רפואיות וכלכליות, עזרה וסיוע בשנים הראשונות ונכונות לשילוב תרבותי. המהגרים בישראל (בעיקר אלה שאינם יהודים, כמו עובדים זרים, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט) חשופים להתעמרויות, לפגיעה בזכויותיהם ואף לשלילתן. לדוגמה: ארגון הסיוע “קו לעובד” פרסם כי נשים זרות שעובדות בסיעוד חשופות לפגיעות מיניות בשיעור גבוה מהממוצע, וכי נרשמות תלונות רבות על קבלת שכר נמוך מהמוסכם ועל דרישות בלתי פוסקות מצד המעביד.

יום המהגר הבינלאומי נקבע ל-18 בדצמבר. בתאריך זה בשנת 1990 אימצה העצרת הכללית של האו”ם את האמנה הבינלאומית בדבר הגנה על זכויות של מהגרי עבודה ובני משפחותיהם. הדאגה לזכויות האדם, שציינו אך לפני שבוע, אינה תחומה לאזרחי המדינה או ליהודים בלבד. זכויות אדם מוענקות לכל אדם ולכל אישה באשר הם אנשים, ללא קשר למעמדם החוקי האזרחי. כדי להיות חברה צודקת יותר, עלינו להעניק זכויות אלה ללא משוא פנים וללא אפליה, לאזרחים ולאזרחיות וגם למהגרים – העולים החדשים והעובדים השונים – על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באוכלוסיות החלשות והמוחלשות ביותר בחברה.

אנו בתנועת החלוץ מחנכים לרדיפת הצדק, לשוויון בין אוכלוסיות ודאגה לפרט. “צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָֹה אֱלהֶיךָ נֹתֵן לָךְ” נכתב במקרא (דברים טז, כ) – אם לא נרדוף את הצדק, לא נוכל לרשת את הארץ, גם אם ניתנה לנו בזכות.

צל ומי באר (מילים: יורם טהרלב, לחן: לוי שער)

“מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם. מי שעייף ימצא פה צל ומי באר. מי שסוכתו נופלת, חרש יכנס בדלת – חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר”.

אורי דרור, בוגרת מכינת רבין, מחזור ט”ו

אהבת? אפשר לשתף בקלות

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב print
Print
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב telegram
Telegram
דילוג לתוכן