כבוד האדם הוא בסיס החברה

מצעד זכויות האדם 2011

מצעד זכויות האדם בתל-אביב, 2011 (צילום: א.ס.ף)

“יצאנו לשנות פני העולם, לשים קץ לשעבוד אדם באדם …
מתי נולדנו? בשעה שניצוץ כבוד ראשון הוצת בלב העבד. …
לא ננמיך את הדגל … עד בוא היום והיה דגלנו לדגל החברה המשוחררת …
וּכבוד האדם ראש פּינה הוא לחברה הנגאלת! בוא יבוא היום ההוא!”
(משה בילינסון)

היום הבינלאומי לזכויות אדם מצוין כל שנה ב-10 בדצמבר. זה היום שבו, בשנת 1950, אושרה באו”ם ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. עם היוודע זוועות מלחמת העולם השנייה, החליטו אומות העולם לא לתת שוב יד להשפלה, לשעבוד, לרמיסת אדם באשר הוא אדם, ולהפך: להרים את דגל זכויות האדם, לדאוג לזכויותיהם של כל האנשים בכל רחבי העולם.

גם בישראל מצוין כמובן יום זכויות האדם. יש חוקים שנועדו להבטיח זכויות אדם לכל תושבי ואזרחי מדינת ישראל, ויש עמותות וארגונים שפועלים למען קיום החוקים והאמנות עליהן המדינה חתומה. אז למה בעצם, אנחנו ממשיכים לייחל ש”בוא יבוא היום ההוא”? האם לא בא כבר?

אין חולקת על כך שמדינת ישראל היא מקום טוב לחיות בו. ולצד זאת, יש לנו עוד הרבה לאן להתקדם. הכיבוש והפרת זכויות האדם בשטחים נמשכים. מבקשי מקלט לא זוכים להגנה מספקת ולבחינה אמיתית של מעמדם. תושבי גבעת עמל בתל אביב פונו בחסות המדינה ועשרות משפחות, בהן אנשים מבוגרים, נשארו ללא קורת גג. בחלקים מהחברה הערבית הפשע משתולל ואזרחים תמימים נפגעים מנשק חם, שהמדינה לא עושה מספיק על מנת לאספו ולהעניש את האחראים על כך – מה שפוגע בזכות לביטחון אישי, ולעיתים גם בחופש התנועה. כחלק מתקנות שעת החירום בזמן הקורונה מאשרות הממשלות האחרונות לשירות הביטחון הכללי לעקוב אחר אזרחים ישראלים ולאכן את מיקומם – מה שתורם לזכות הכלל לבריאות, אך פוגע אנושות בזכות לפרטיות (ובעיקר עלול להידרדר לפגיעה קשה יותר עם השארת המצב על כנו גם לאחר הקורונה).

בתנועת החלוץ מחנכים (ובתנועת הבוגרים שלה ממשיכים) להיות מעורבים חברתית בכל היבטי החיים: מן השכונה בה גרים, דרך היחידה בה משרתים בצבא ועד הרמה הארצית, הפוליטית והחברתית. בתור מי שלמדו יותר לעומק על החברה הישראלית – על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, על הפערים החברתיים והכלכליים וכן על מגוון עמותות וארגונים שפועלים כאן – יש לנו את הכוח, כיחידים ובעיקר כתנועה, לחפש ולמצוא פתרונות למצבים השונים. הבוגרים שלנו פרושים היום בשדרה הפוליטית והחברתית במדינה: בחינוך וברווחה, במשרדים שונים ואפילו בכנסת. בואו ניקח את הכוח הזה ונעשה משהו טוב, בואו נביא את היום שבו לא נצטרך להתריע על פגיעה בזכויות-אדם.

אהבת? אפשר לשתף בקלות

Facebook
Twitter
Email
Print
WhatsApp
Telegram
דילוג לתוכן