מי הם האושפיזין בסוכה?

בניית סוכה - תחריט עץ 1662, מאוסף הספרייה הלאומית

בניית סוכה - תחריט עץ 1662, מאוסף הספרייה הלאומית

המילה “אושפיזין” פירושה “אורחים” בארמית. טקס האושפיזין בחג סוכות מופיע לראשונה בספר הזוהר, שם נדרש הפסוק “בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים” (ויקרא כג, מב) במובן ששבעת ה”ימים” עצמם יושבים בסוכה. שבעת הימים הם שבעת הצדיקים, הקשורים לשבע ספירות – פנים של האלוהות:

יוםצדיקספירה
אאברהםחסד
ביצחקגבורה
גיעקבתפארת
דמשהנצח
האהרוןהוד
ויוסףיסוד
זדודמלכות

הזוהר מספר על מנהגו של רב המנונא:
רב המנונא הזקן, כאשר היה נכנס לסוכה היה שמח ועומד על פתח הסוכה מבפנים, ואומר: “נזמן את האושפיזין”, מסדר השולחן ועומד על רגליו, ומברך ואומר: “‘בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים’ – שְׁבוּ אושפיזין עליונים, שְׁבוּ. שְׁבוּ אורחי האמונה, שְׁבוּ”. (זוהר, חלק ג, קג ע”ב – קד ע”א, מתורגם מארמית)

אך מיד מוסיף הזוהר הערה חשובה: המשך הפסוק “בסֻכֹּת תשבו שבעת ימים”, המתפרש על אירוח שבעת הצדיקים, הוא “כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת”. ביטוי זה אינו קשור לאירוח הצדיקים, אלא לאירוח “בני העולם” – העניים – הם האושפיזין התחתונים. יש תלות בין הזכות לארח את הספירות האלוהיות לבין החובה לארח בני אדם הזקוקים לעזרה:
וצריך לשמח את העניים […] ואותו שיושב בצל זו האמונה, ומזמין אושפיזין אלו עליונים, אושפיזי האמונה, ולא נותן להם [לעניים] חלקם – כולם קמים ממנו […] נמצא שאותו שולחן שתיקן – שלו הוא, ולא של הקב”ה […] אוי לאותו בן-אדם, בשעה שאלו אושפיזי האמונה קמים משולחנו. (שם)

כלומר: מי שינסה להזמין את האושפיזין העליונים, ולא ייתן לעניים את חלקם – יקומו האושפיזין ויעזבו את סוכתו, והוא יישאר לבדו ליד השולחן, בלי אורחים אלוהיים.

[…]
שבעת הצדיקים שנקשרים בזוהר לשבע הספירות – כולם גברים. בעולם שחותר לשוויון בין המינים יש בכך טעם לפגם. גם אנו הוספנו לשבעת הגברים-האושפיזין המסורתיים דמויות נשיות, שמצטרפות לטקס האושפיזין המחודש.

…………..

מתוך הספר “חג ישראלי” – הצעות לטקסי החגים במשפחה שנכתב במדרשה באורנים ויצא בהוצאת עם עובד (ניתן לרכישה דרך האתר)

אהבת? אפשר לשתף בקלות

Facebook
Twitter
Email
Print
WhatsApp
Telegram
דילוג לתוכן