מציינים סיגד במכינת רעות

לומדים על הסיגד במכינת רעות

עדן זמרו מספרת על חג הסיגד במכינת רעות

סביב חג הסיגד התחלנו לשאול את עצמנו במכינה כל מיני שאלות: מה זה החג הזה בכלל? מה המקור שלו? איך חגגו אותו באתיופיה? מה הסיפור בכלל של יהודי אתיופיה? מתי הם התחילו לעלות לארץ? מה הקשיים והאתגרים היום של הקהילה?

אחרי שהבנו שאנחנו לא מבינים מספיק, הזמנו את עדן זמרו לשיחה ולימוד משותף, שהיה מרתק ומעשיר: למדנו על תרבות עתיקה ומופלאה, מסורות ואורח חיים שבכלל לא דמיינו ועל עוד רובד חשוב, מרגש ומשמעותי של יהדות-ישראלית. אנחנו שמחים לתת מקום לקשת רחבה של תרבויות ומסורות בישראל.

הסיגד הוא חגם של “ביתא ישראל” – היהודים יוצאי אתיופיה. זהו יום של טהרה, צום והתחדשות שחל חמישים יום אחרי יום הכיפורים; יום של חשבון נפש ציבורי, שמשלים את חשבון הנפש הפרטי ביום הכיפורים. מוקד היום הוא טקס של חידוש ברית בין העם לאל, שמתקיים בראש הר גבוה, כמעין שחזור של שני מעמדים קודמים כאלה: הברית במעמד הר סיני, עם קבלת התורה, והברית שכרתו שבי ציון שחזרו לארץ מבבל, בימיהם של עזרא ונחמיה. בסיום הטקס היו יורדים מההר, הולכים בחזרה אל הכפר בשירה וריקודים עם ספר התורה (ה”אורית”), ועורכים סעודת מצווה.

בישראל התקיימו טקסי סיגד לראשונה בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, עם העליות הגדולות של יהודים מאתיופיה. כיום מתקיים הטקס מדי שנה אותם בטיילת ארמון הנציב, בהובלתם של מנהיגי העדה, הקֵסים, ובהשתתפות ראשי העדה. בסיום יוצאת תהלוכה מלווה בשירה ותפילות אל הכותל המערבי.

בשנת 2008 התקבל בכנסת חוק הקובע את הסיגד כיום חג רשמי של מדינת ישראל.

מלקם סגד בהל! – חג סיגד שמח!

דן ורדי, ראש מכינת רעות