בליל הסדר אנחנו מספרים את הסיפור המכונן של עם ישראל – סיפור לידתו בַּמֵיצָרִים ויציאתו לחירות. על ערש לידתו של העם עמדו המיילדות, נשים אמיצות שמרדו בצו הכיליון ודאגו להמשכיות החיים. נשים נוספות – מרים, יוכבד ובת פרעה – היו במרכז הסיפור. עם התהוות ליל הסדר וההגדה המסורתית נעדרו הנשים מהסיפור, וקולן חסר גם ככותבות וכפרשניות שלו. מחצית מהעם, המחצית הנשית, לא נוכחת ולא שותפה בסיפור המרכזי של התשתית התרבותית של עם ישראל.
“סדר נשים” נערך במשך שנים ברחבי הארץ בראש חודש ניסן, במטרה להנכיח את סיפור הנשים ביציאת מצרים, ובכך להרחיב את הסיפור היהודי המשותף. הטקס בנוי במתכונת של ליל הסדר המסורתי, וכולל את סיפור לידת עם ישראל ויציאתו לחירות, בשילוב ברכות על ארבע כוסיות יין, ברכה על כוס מרים, קריאת מדרשים נשיים, שירה נשית, סיפור יציאת מצרים מנקודת מבט נשית וחגיגה של יחד.
השנה התקיימו סדרי נשים בחנתון, רמת הגולן, חוף כרמל, עמק יזרעאל, חיפה ועמק המעיינות. חלקם היו אינטימיים, וחלקם גדולים. לחלקם קדמו סדנאות כתיבה, שהניבו מדרשים חדשים ומרגשים.
בסדר החיפאי דיברה, בין השאר, פרופ’ עליזה שנהר, שנתנה ל”שפוך חמתך” המסורתי כיוון עכשווי נוקב: “הערב, אנחנו הנשים נשפוך חמתנו, ולא בנוסח המסורתי של הגדת הפסח אלא בנוסח נשי וייחודי. נשפוך חמתנו על האפליה, ההשתקה, השוליות, הביטול, הזלזול, הביזוי וההדרה של הנשים במרוצת הדורות. […]”
ח”כ נעמה לזימי גם השתתפה עמנו בסדר בחיפה. היא דיברה על הימים הקשים שלנו, על החיבור בין בית ועבודה ועל העשייה הפרלמנטרית שלה בקידום שיוויון וצמצום פערים חברתיים.
בחוף הכרמל הסבה בת-שבע ברוש את עשר המכות לעשר מידות ברוח ימינו:
מִמַּכּוֹת לְמִדּוֹת | בת-שבע ברוש
וַתָּבֹא מִרְיָם עִם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וְתֹאמַר לוֹ:
אֵלּוּ הֵן עֶשֶׂר הַמִּדּוֹת עַל פִּיהֶן נְקוֹמֵם אֶת עַמֵּנוּ בְּאַרְצֵנוּ:
דצ”ך עד”ש באח”ב.
וַיֹּאמֶר לָהּ: מַה הֵן לָּךְ?
וְתַעַן:
דֵמוֹקְרַטִית וִיהוּדִית בְּדִבּוּר אֶחָד
צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף
כָּבוֹד לְכָל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא וַהֲכָלַת הָאַחֵר
עַצְמָאוּת וְעַרְבוּת הֲדָדִית
דִּיּוּן תַּרְבּוּתִי, הוֹגֵן וְכֵן לְיִּשּוּב מַחְלוֹקוֹת
שָׁלוֹם וְשִׁוְיוֹן מִגְדָּרִי בְּתוֹכֵנוּ וּבְכָל הָעוֹלָם,
בִּטָּחוֹן מְדִינִי וְכַלְכָּלִי
אֱמֶת וְאַהֲבַת הָאָדָם וְהָאָרֶץ
חֹפֶשׁ הַבְּחִירָה, הַמַּחֲשָׁבָה, הָרָצוֹן וְהָרֶגֶשׁ
בְּרִיאַת חֶבְרַת מוֹפֵת שֶׁתִּהְיֶה אוֹר לַגּוֹיִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: “כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה’ מִירוּשָׁלִָם” (ישעיהו ב 3).
וְתִתְפַּעֵם רוּחוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, וַיְשַׁלַּח אֶת הָעָם בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת.
בעמק יזרעאל ברכו על כוסות של מים חיים, וזה היה מרומם נפש. בתום הסדר פרצה שירה ספונטנית לשלום והחלו בריקודים.
סדרי הנשים היו חגיגה של יחד ונסכו תקווה והשראה.
אני בטוחה שבשנה הבאה ישובים ורשויות נוספים ירצו לערוך אצלם ערב מיוחד שכזה.
אילנה עב”ו גולן, מנהלת תחום חינוך