תנועה משרתת, לא עילית מתנשאת

החלוץ - תנועת הבוגרים

החלוץ - תנועת הבוגרים

סימן ההיכר של הציונות המגשימה, בהופעתו של טיפוס יהודי חדש – החלוץ. מי היו הקבוצות היוצרות בעם היהודי לפני הופעת החלוצים?

היהדות המקראית הצמיחה מתוכה את הכוהנים, הנביאים, המלכים. תחת שעבוד מלכויות החל לצמוח התלמיד-חכם: טיפוס יהודי חדש, שעולמה של תורה הוא עולמו. הוא שהפך לאורך הגלויות, ועוד בפרוס תקופת הבית השני בארץ, לאידיאל האנושי בעם היהודי. המהפכה, שהעבירה את הבכורה מן הכוהנים והנביאים לתלמידי החכמים, לא הייתה עמוקה פחות מאשר המהפכה, שהעלתה את החלוצים במקום תלמידי החכמים.

ההשוואה בין החלוצים לתלמידי החכמים בעייתית. אלו הן שתי תופעות יהודיות, שקשה למדוד אותן אהדדי בגלל משך קיומן השונה. תלמידי חכמים קיימים מתקופת הבית השני, ונדמה, שיש להם גם היום עדנה מחודשת, דווקא במדינת ישראל. החלוציות – תקופתה קצרה יותר. החלוציות הושפעה מתנועות נוער וזרמים מהפכניים, אך בהקשר היהודי הפנימי היא היורשת של תלמידי החכמים, במובן של הנעת תהליכים, בריאת דפוסים ויצירת מפנה בהיסטוריה היהודית, שאנו חלק ממנו. אבל החלוציות גם מגלמת בתוכה את משברי ההגשמה הציונית, ותקוותיה לעתיד. קבוצה יוצרת ומנהיגה, היא קודם לכל, קבוצה משרתת את עמה.

כשצמח בציונות המגשימה נושא אנושי חלוצי, היה הדבר כרוך במהפכה מרחיקת לכת. מרטין בובר ניסה בדרכו שלו להבין את השורש היהודי של התהוות הגרעין החלוצי: בובר ראה בחלוץ את הגילוי המחודש של “ההכרעה הקדמונית”, הטמונה בברית סיני, והאוצרת בתוכה את הייעודים הלאומיים שלנו. בצמיחת הגרעינים החלוציים ובניסיון ליצור את ה”חברותא” החדשה ראה בובר ניסיון רב חשיבות, שבא אחרי כשלון החסידות, שהסעירה והחייתה את העם היהודי במזרח אירופה במאות הקודמות. החלוציות יצרה קרקע לתרבות עברית, ובית גידול להוצאת ספרים, חיבור שירים ויצירת חג ומועד. בובר ראה את החלוץ כ”טיפוס אנושי חדש”, הממשיך את היסודות הנבואיים, האיסיים והחסידיים, והיוצק אותם בכלים חדשים.

ניסיון מעניין ומקורי לבטא את הבכורה החלוצית, אנו מוצאים אצל אברהם שלונסקי, איש העלייה השלישית, בתוך סדרת השירים “אָהֳלֵנוּ” [עֲטָף-נָא, אֵל-שַׁדַּי, אֶת נַפְשִׁי בְּטַלִּית”]. שלונסקי כותב שיר שכולו תפילה. השיר גדוש סמלים ומושגים מסורתיים, ועם זאת איננו שיר של “חזרה בתשובה”, כפי שעלולה, אולי, קריאה שטחית להראות. המשורר מאמץ אל ליבה של החלוציות את המורשת, תוך הרקתה מכלי אל כלי, והפיכת מצווה לסמל, הלכה לאגדה, כשהתכלית הרעיונית היא, ככל הנראה: הכרה בבכורתו של החלוץ בתוך עמו, כממשיך ויורש, וכפורץ דרכים חדשות. “ומי אשר הדליק המנורה בנפש” – הנוער החלוצי – הוא יהיה מ”כוהניה” של ההגשמה הציונית, ולו תהיה הבכורה בעמו. מזמורי החלוצים הם המשך למזמורי הלויים במקדש, ומי שיצק שמן על ראשי מלכים, הוא שימשח את ראשי החלוצים! […] חז”ל היקצו לצדיקים את הזכות לשֵׁבת ראשונה במִשתה הגאולה. המשורר יודע, שהחלוצים הם צדיקי הזמן הזה. במעשיהם בהווה הם מקרבים את “השבת הגדולה”, תכלית ההיסטוריה, ומקרבים את גאולת העולם. ולכן: “אנחנו ראויים לשבת ראשונה במִשתה שבּתך הגדולה”. אנחנו, ולא כוהנים או תלמידי חכמים.

האם זכו החלוצים בזכויות כקבוצה מובילה מגשימה? הגם להם צפויה הסכנה, שתתגלגל זכותם לזכוּת יתר?

בוסל, טבנקין וחבריהם ניסחו קנה-מידה התיישבותי-חלוצי להצלת נפשות ולהעלאת אנשים לארץ. במרכזו: טיפוח נושא אנושי-חלוצי, יוצר חיים בחומר וברוח, השואף לחיי עבודה, שוויון ושיתוף. יצירתם הביאתם למוקדי עשייה והנהגה בכל תחומי החיים. הגרעין הפך לעץ ענף, ועשה פירות. מאז ימי ההגנה והפלמ”ח, דרך צה”ל, נוצרו גרעינים חלוציים, הנושאים בעול השירות ההגנתי-ביטחוני, כשבית גידולם – ההתיישבות העובדת ותנועות הנוער החלוציות. כאן הפכה הזכות לשרת ולתת, לזכות היחידה שביקשו אנשי ה”גרעין הקשה” לעצמם. זכויות יתר הופיעו, כשהפכו גם חברי קיבוצים למעסיקי שכירים על קרקע, מים והון לאומי, תוך מירוץ להעלאת רמת רווחתם, וכששליחי ציבור, שזכו למעמדם בגלל האמון שניתן לתנועות החלוציות מתוכן צמחו, הפכו את מישְׂרתם קרדום כלכלי ויוקרתי-אישי לחפור בו. תהליכי ניוון התרבו עם שקיעת חיי הרוח, ריחוק מתורת החלוציות, ואבדן הקשר אל מקורות העם, תוך העדפת פעילות מעשית-עסקית שמנותקת מכיוון רעיוני וערכי.

ב”שיח לוחמים” מופיע משפט אחד: “לא מלח הארץ הדור הזה, כי אם גיד ברזל בזרועו המסוּלעת של העם”. כגיד ברזל ארוג, כמוט פלדה בעמוד בטון. לא עילית מתנשׂאת, לא קבוצה מבודדת, כפי שהחיים הפוליטיים במערבולותיהם, בעוונותינו ובעוונות יריבינו, הציבו אותנו היום. כי אך כפסע בין תנועה חלוצית משרתת לבין עילית בעלת זכויות יתר, אפילו היא ממשיכה לשרת.

יריב בן אהרון, מתוך המאמר “מתלמידי חכמים לגרעינים חלוציים – שינויים בקבוצות יוצרות ומנהיגות בעם היהודי”, בקובץ “שורשי יניקה של הגרעין החלוצי”(יצא לאור לראשונה ב-1984 באפעל, ובמהדורה מתוקנת ב-2005 על-ידי מכינת רבין)

אהבת? אפשר לשתף בקלות

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב print
Print
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב telegram
Telegram
דילוג לתוכן