סוחבת את כל המין הנשי על כתפיה

קארין סנדל

הכדורגלנית הישראלית קארין סנדל (משמאל). צילום: מושיק אושרי cc3

“אני רוצה להגיד שכל בן שמגיע לפה, הוא מגיע בשביל עצמו. כשבחורה מגיעה, בגלל המיעוט שלנו, אני מייצגת פה משהו שהוא גדול מעליי. וזה מלחיץ, כי אני יודעת שאני יכולה, ואני יודעת שאני יכולה להגיד לעוד בנות לבוא ולהיות חזקות”. אלו מילותיה של אמור פז, האישה השנייה שסיימה בהצלחה את המסלול בתוכנית “נינג’ה ישראל” ששודרה בשבת.

כל פעם שאני משחקת כדורגל, מאז ששיחקתי עם הבנים בכיתה א’, אני מרגישה שהאחריות עליי לייצג את המין הנשי. אם אני לא טובה: “לאישה אין מה לקום מהספה בכלל. הן לא יודעות להתחרות, הן לא חזקות מספיק או מהירות מספיק, הן פחות טובות”. כשאני טובה: “אולי היא גבר בעצם. כנראה שהיא לסבית. אולי יצא לה פוקס כשהיא הכניסה את הכדור בין הרגליים של השוער”.

ספורט, וספורט קבוצתי/תחרותי בפרט, נוכס לגברים בכל העולם ובישראל באופן קיצוני. הבנות לפילאטיס ויוגה, הבנים לכדורסל וכדורגל (בהכללה גסה מאד מאד). ככה גדלנו. המצב ככה לא בגלל שבנות לא רוצות לשחק או להתחרות. המצב ככה בגלל שרק חצי מהכיתה מגיע לשלב בו מגלים אם אוהבים כדורגל או לא (בבית ספר יסודי נניח). הבנים משחקים כדורגל בהפסקה, מי שטוב נהנה, ומי שלא טוב – לא (נושא לפוסט אחר). אבל אז ילד יודע להגיד: אני אוהב / לא אוהב כדורגל, אני אוהב / לא אוהב להתחרות, אני אוהב / לא אוהב לרוץ אחרי כדור. הבנות לא מגיעות לשלב הזה בכלל. כי אם ילדה מגיעה למגרש, הנשיות שלה מתערערת, והסטטוס החברתי שלה, במובן הכי אנושי שיש, מוטל על הכף.

כמו הרבה תחומים אחרים, גם הרגֵלים ותחביבים מתחילים בילדות. אם לא עשית ספורט בגיל צעיר, יהיה יותר קשה להתחיל בגיל מאוחר – פיזית, תפיסתית, ואף מהחשש הקיים גם היום שהנשיות תיפגע.

אמור פז היא האישה השנייה שמגיעה לבאזר (השלב הראשון של התוכנית) בשלוש העונות שבהן התוכנית רצה. לגמר מגיעות 3-2 נשים גג. גילוי נאות: אני בכלל לא צופה בתוכנית. ולמרות שזה אולי נראה תלוש לקשר את ההישג של אמור פז לכל תרבות ספורט הנשים, היה לי חשוב לכתוב. כי זה בדיוק עוד סממן לפער הקיים בתרבות שלנו, הפער שמאפשר מימון של 5 מליון שקל לכדורגל נשים בישראל לעומת 100 ומשהו מליון שקל לליגת הגברים; שמאפשר לליגות הנשים להיפתח אחרי ליגות הגברים ביציאה מהסגר; שמכריח ספורטאיות מקצועיות לחפש עבודה נוספת כי ההכנסה לא מספיקה ולא משתווה להכנסה שמקבל גבר באותו המעמד; ושמוביל למצב שאמור פז היא האישה השנייה שמגיעה לבאזר, בשיא שלילי, כשהיא סוחבת את כל המין הנשי על כתפייה.

עמית לוריא, בוגרת התכנית “זרעי קיץ”, חברה בכפר הסטודנטים בירושלים