שמחת תורה: להתחיל מבראשית

היום השמיני של סוכות מכוּנה “עצרת”, ובמקורות חז”ל “שמיני עצרת”. זה לא חג של פולחן לה’, כי אם יום אספת עם.

כבר במקרא ניתן למצוא רמזים, שהובילו אחר כך לעיצובו של היום השמיני כחג “שמחת התורה”. הרמז המרכזי הוא המצווה המכונה “מצוות הַקְהֵל”:

“וַיְצַו משֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת, בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה’ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר – תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת הָעָם: הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ, וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת ה’ אֱלֹהֵיכֶם, וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת” (דברים לא י-יב).

מצוות “הַקְהֵל” היא המצווה לקרוא את התורה במעמד כל העם בסוכות של שנת השמיטה. היא מיועדת לכל העם, כולל הנשים והטף (בניגוד למצוות העלייה לרגל המיועדת רק לגברים) ייתכן שהוצמדה לחג הסוכות (פעם בשבע שנים) מכיוון שבמועד זה קל יותר לכל המשפחות לעלות לירושלים, כי אין עבודה חקלאית בוערת. יש במצווה הזאת מעין שחזור של חוויית מתן תורה בהר סיני.

בימי בית המקדש השני התקבל המנהג לקרוא חלק מהתורה בכל שבת בבית הכנסת. יש רגליים להשערה שמנהג זה קשור למצוות הקהל. התורה דורשת לקרוא “את התורה הזאת נגד כל ישראל” – כלומר, לקרוא את כל התורה; אלא שהתורה כולה ארוכה מדי, ואי אפשר לקוראה ביום אחד. לכן, כנראה, החליטו לחַלק אותה על פני כל שבע השנים שבּין מעמָדי ההקהל. אמנם בדרך זו מתקבלים חלקים קטנים מדי של התורה, ולכן נמצאו שתי פשרות: המנהג הבבלי היה לחלק את התורה ל-56-52 פרשיות, ולהשלימה בכל שנה, ואילו המנהג הרווח בארץ ישראל היה לחלקה לכ-150 סדרות, ולהשלימה פעמיים בשבע שנים. כאשר השלימו מחזור קריאה, והתחילו מיד בקריאה מבראשית – חגגו את המאורע בשירה ובריקודים. החגיגה כונתה “שמחת התורה”.

אחרי תקופת התלמוד הוצמד חג “שמחת התורה” ליום שמיני עצרת, שבו התקיים בעבר מעמד “הקהל”. בימינו מקובל לחגוג את שמחת התורה בארץ ישראל בשמיני עצרת. בחו”ל נשמרת ההבחנה בין היום השמיני של סוכות, המכוּנה “שמיני עצרת”, לבין היום התשיעי, שבו חוגגים “שמחת תורה”.

מתוך הספר “חג ישראלי” – הצעות לטקסי החגים במשפחה, שנכתב במדרשה באורנים ויצא בהוצאת עם עובד (ניתן לרכישה דרך האתר)