יום 10 למסע בשביל ישראל – יום חמישי י”ג באדר תשפ”א 25.2.21 – עין עקב
מירי וניתאי משלפים:
“כל הַדְּבָרִים הַיָּפִים בֶּאֱמֶת
מִתְגַּלִּים בִּזְמַנָּם
הָאִטִּי, הַבִּלְתִּי מִתְחַשֵּׁב
הָאוֹהֵב
הַפּוֹעֵם בְּקִצְבּוֹ שֶׁל הַלֵּב” (דניאלה ספקטור)
דווקא מבעד למסכות פורים, שהחליפו לרגע את מסכות הקורונה המחוברות אלינו חזק בשנה האחרונה, משהו אחר מגיע מתוך השקט, מתוך החיבור לקרקע והדינמיות האינסופית במסע, ההליכה קדימה. לא עוצרים, שמחים. דבקים בשמחה שבחיים… אולי אלו פנינו האמיתיות שבמרוצת החיים מחכות שם ליחס.
בינתים אנחנו מעמיקים עוד קצת ועוד קצת באיזור הנגב, במדבר המשתנה והמראות הבראשיתיים. ההרים נהיים נמוכים יותר, המרקמים והמראות מרחיבים את הנפש השוכנת בגוף המתחזק של המטיילים. היום הצטרפו אנשים מעניינים מעוד מקומות, האווירה היום קופצנית ומרגיעה גם יחד. התחלנו את הבוקר בהקפצה בסיוע בעלי הרכבים ותגבורת לחניון הסרפנטינות, ומשם עלינו את העליה הייחודית והמחשלת של גב דבשון, ישבנו על שפת המצוק הגבוה התלול והמרהיב מעל הצין והקשבנו להסברים המרתקים של אלון מדריך הטבע. ירידה תלולה לעבר עין עקב אל תוך המעין היפהפה, מי שרצה טבל והתרענן. אחרי הסדנה המשכנו בהליכה ממושכת לנחל צין שהיה רחב, יפה, כל הדרך בנוף הפתוח. הפריחה אמנם עדינה אך כל יום מגלים תפרחת מסוג אחר, מדברית כמובן. סך הכל קילומטרז’ נאה.
חזרנו להתארגנות ולקריאת מגילה, ולאחר מכן ארוחה צבעונית עם מרק מפנק והפתעות שהכינו הבנות שצמו בתענית אסתר ולכן לא צעדו (כבוד!!). מתנדבים נוספים שיצאו מוקדם מהמסלול, וגם אלו שחזרו, נתנו יד. כאלו אלופים. במתחם שניתן לנו מקבוץ שדה בוקר חיכו לנו תחפושות רבות, איפור ומה לא. אחרי קריאת מגילה מאחדת ע”י יוסי עשינו תחרות הצגות: כל קבוצה קיבלה פרק מהמגילה והציגה בדרך שלה ובז’אנרים שונים. ברכות לזוכים שיקבלו משקאות לכבוד פורים. הפאב המיוחד בתוך מתחם הלינה שהמשכנו לשהות בו נראה כמו פאב מהמערב הפרוע והתאים גם לערב פורים עם שירים מרקידים. חויה פורימית מזו לא היתה לרובנו … גם לאלו שחברו ליום או יומיים (עד הפעם הבאה כמובן).