שבוע למידה על הסכסוך ישראלי-פלסטיני במכינה קדם צבאית אמור להיות עוד חלק קטן מתוכנית הלמידה אבל בזמן העכשווי של התקופה הקשה שאנחנו נמצאים בה זה מקבל משמעות אחרת. היה לי לא פשוט לדבר על כל העיניין הזה כי זה מצב רגיש ומתסיס אבל זה דווקא השבוע הכי משמעותי שהיה לי במהלך המכינה. היו הרצאות רבות, […]
שבוע סכסוך במכינת רעות Read More »
טקסטים, מחשבות ורעיונות מהעבר ומהווה. נסיון לאסוף את הקרעים, לנסות להניחם נכון זה בצד זה ואולי אף להדביקם טלאי על טלאי על לבותינו. באסופה טקסטים קאנוניים ממקורותינו הלאומיים לצד טקסטים שנכתבו זה עתה, בתוך הבלבול, היגון והסערה של ימות המלחמה מאז השבעה באוקטובר. בהציבנו את ההווה על רצף הזיכרון הלאומי, בהתייצבותנו מול המילים הטעונות, יתכן
הגר חרש וראם גמליאלי עושים שנת שירות בנשר, ורוצים לספר קצת על העשייה כקומונה בעיר בחודש האחרון. בשבעה באוקטובר פרצה המלחמה. בשל החוסר-וודאות הגדול והלחץ המשותף, הוחלט לשחרר אותנו לבתים. למרות כל המצב, כל יום נפתח בזום על מנת לשמור על הכוח הקבוצתי שלנו יחד. דיברנו, שיתפנו, הקשבנו ולמדנו. באותו שבוע התבשרנו שנוגה וייס מבארי,
כוחה של קבוצה בשנת השירות Read More »
1 בנובמבר 2023, 25 ימים מתחילת המלחמה בין ישראל לחמאס. קוראים לי תמר שושן. אני בת 18, קוריאנית-אמריקאית, ובשנה שעברה הייתי מרכזת צעירה בשבט “תפוח” של הצופים בניו יורק. בספטמבר הזה עברתי ממנהטן לשלוחה של מכינת רבין בקיבוץ מזרע בצפון הארץ. עד כה, סדר היום שלנו במכינה היה מורכב משיעורים יומיים או ימי עיון בנושאים
נשארת במכינת רבין, גם עכשיו Read More »
חשיבות הטקס לזכרו של יצחק רבין היא חלק מהאחריות של כל אחד מאיתנו. אנו כחניכי מכינת רבין פועלים בשאיפה על מנת לממש את מורשתו: דרכו וגישתו בנוגע לשלום, אופן מנהיגותו והאכפתיות שלו, מובילים אותנו בדרך החיים במכינה, בהיבטים שונים – ביניהם חיי הקבוצה, אופן המנהיגות האישית ולקיחת האחריות. בימים כאלה של שבר, המקום שלנו לקחת
דברים שאמר מוקי צור, מחנך ואיש רוח, חבר קיבוץ עין גב, במפגש זום שערכנו לקראת שבת: בשיחות שקיימתי עם ידידי ומורי, האיש שביקשתי להיות שותפו – יריב בן אהרון, חיפשנו תיאור של ארץ ישראל. ידענו שאין תיאור חף מתביעה, ניטרלי. אפילו הלווינים המצלמים באור אינם חפים מכוונה. בפתח דבריי אני רוצה לתת לכם ציור זמני
צמאים מתייצבים למבחן Read More »
ניר-עוזהקיבוץ או המקום הכי יפה שאני מכירה, באמת פינת גן עדן. וממש כמו שאומרים על בני אדם, כמה שהוא יפה מבחוץ ככה הבפנים, אם לא יותר. החומר האנושי של ניר עוז כל כך מגוון, אנשים חמים ומדהימים עם אהבה ענקית לארץ ישראל, שלימדו אותנו על חקלאות ועל פשטות, על צניעות, על להרגיש שהבילוי הכי טוב
אורי ינאי ותמר קאופמן משלוחת חיפה במכינת רבין מספרים: המלחמה תפסה אותנו כשאנחנו מתכוננים ליום האחרון שלנו בעבודה בשכר בתל אביב וקמים לצלילי אזעקה ב-6:30 בבוקר. חזרנו לבית השני שלנו בחיפה, והגענו עם חור בלב מהמצב, והרבה לחצים ואי-וודאות מהקריאה הבלתי פוסקת של החדשות ועדכוני פיקוד העורף. כך המשיכו להם היומיים הבאים, בלי ידיעה לאן
מכינת רבין מתגייסת לעורף Read More »
פרח גולדפרב כותבת לינאי קמינקא ז”ל, שהיה איתה בקומונת שנת השירות בקרית ים: ינאי, אם היית רואה מה הולך פה, כנראה היית ממש מתעצבן על כולנו. היית צנוע, לא אהבת שכל תשומת הלב מופנית אליך, אבל במקרה הזה אין לך ברירה. אהבתי אותך מאוד כבר מההתחלה. היית אחד האנשים הכי מצחיקים, שנונים, מוכשרים וטובי לב
בוגרות ובוגרי תשעה מחזורים של שנת שירות בניר עוז כותבים לאנשי הקיבוץ היקרים להם: קהילת ניר עוז היקרה, קהילה שהייתה לנו בית למשך שנה שלמה, וגם בשנים שאחריה. לכל אחד מאיתנו היו חוויות מדהימות ובלתי רגילות, מסוג החוויות שעליהם אתה מספר לנכדים שלך בזיכרון נוסטלגי של נעורים בין ילדות לטירונות. אנחנו רוצים להביע את תנחומינו
בוגרי שנת השירות כותבים לניר עוז Read More »
ליאור סלע, סגן ראש מכינת רבין ורכז הבוגרים.ות שלה, כותב לבוגרים: אני כבר 4 ימים מגוייס. את חלקכם פגשתי בין הכלים, עברתי ליד היישובים של חלקכם וחיבקתי אתכם בלבבי. אני רואה את ממדי ההרס והאסון את התמונות הנוראיות מעזה, לא יכול להימנע ממחשבות על הילדים שלי שלמזלי נמצאים בבית עם אמא שתחבק אותם חזק ובא
מכתב לבוגרי מכינת רבין Read More »
אנחנו כואבים ואבלים על מותם של עובדינו, חברינו ובוגרינו במלחמה בדרוםומשתתפים בצער המשפחות: רס”ל (מיל’) הדר קפלוק ממבוא ביתראחיה של נעה קפלוק, חניכה בקומונת ש”ש בנהריה. רס”ר (מיל’) עמית שחר מרמת יוחנן, בוגר מחזור ג’ של שנת השירות, בקומונת ניר עוזלוחם ביחידת יהל”ם של חיל ההנדסה הקרבית, נהרג בקרב באל-בורייג’ במרכז רצועת עזה. סמל ערן
חגי אפרת, ראש תכנית כפרי הסטודנטים מסכם את הכנת הצוות לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית ופתיחת מחזור נוסף. אני שמח לשתף שסיימנו סמינר הכנת צוות של יומיים בקיבוץ שמיר הרחוק. זה היה סמינר הצוות הכי מוצלח שלנו עד כה, זה שכל הצוות ממשיך, לצד מצטרף חדש בתפקיד רכז תוכן בכפרי הגליל העליון, איפשר לנו להעמיק
מתכוננות לתשפ”ד בכפרי הסטודנטים Read More »
זו השנה השלישית שבמכינה החצי-שנתית רעות מתקיים תהליך חינוכי-יצירתי שבו המכינאים.ות מראיינים את הסבים והסבות שלהם, מתוודעים לסיפור חייהם, וכותבים סיפור משלהם בהשראת הסיפור המקורי. תוצרי התהליך הזה מוצגים בספר “סיפורי סבתא”. הנה דוגמה אחת מתוך הספר של מחזור ה’: קוראים לי שרה פרתי. סבא שלי, ששמו הוא הקטור פרתי, נולד ב-9 באוגוסט 1941 בתוניס,
מתחברים לשורשים במכינת רעות Read More »
ברל כצנלסון לימד אותנו, שמחנכים לא יכולים לטייח את הסדקים בהשקפת העולם שלהם: “בני אדם ראו את מיטב האידיאלים האנושיים – תמצית תרבות הדורות – מנופצים ומחוללים. האומנם לא נהיה נבוכים?” (‘בזכות המבוכה ובגנות הטיח’, 1940). במרכז התפיסה החינוכית בתוכנית שנה ב’ – תכנית ההמשך לבוגרי מכינות – קיימת תביעה להגשמה, כממשיכי הדרך בשרשרת החלוצית,
מוקי צור – המגדלור והנמל Read More »
אחרי 25 שנה במכינת רבין (מהן כ-15 בראשה), בארגון החלוץ-המדרשה באורנים ובמועצת המכינות, דני זמיר יוצא לדרך חדשה כמנכ”ל בית יגאל אלון ונפרד מאיתנו (נקווה שרק חלקית…). זו הזדמנות מעולה להגיד תודה ולספר קצת על מפעלו של האדם הבלתי-נלאה הזה. לפני 19 שנים, עם שיער ארוך ורצון עז לבלוע את העולם, זכיתי להיות חלק מחבורה
שלושה שבועות מתחילת השנה במכינת רבין, רגע לפני יום כיפור, זה זמן מתאים לצאת לסידרת גיבוש. שני לילות ושני ימים של טיול רגלי בצפון, בשלושה נתיבים נפרדים, שנפגשים בסופם:שלוחת חיפה: משדה אליעזר דרך נחל דישון ונחל צבעון אל הר מירוןשלוחת אדמית: מאבירים דרך חורפש ונחל נריה אל הר מירוןשלוחת מזרע: מצפת דרך נחל עמוד אל
סדרת שטח במכינה קדם-צבאית Read More »
כמה קשה לדבר היום עם צעירים על ציונות. כשפותחים את אתרי החדשות ואמצעי התקשורת השונים, נחשפים לפרובוקציות, קיצוניוּת, שיח של קצוות והפרדה. קשה לראות בעיני רוחנו מה הנתיב הנכון, מהי הדרך, מהי הציונות. כך כתב אמיר גוטפרוינד בספרו “העולם, קצת אחר כך”: “כמה קלה היתה הציונות כשכל כולה היתה כיסופים לציון. בכל מקומות הגלות, בפולין
לראות עתיד שיש בו מכנה משותף Read More »
לא מאמינה שאני כותבת יומן שביל מהבית, מהמיטה שלי, בידיעה שהכל תם.חודשיים שאני מחזרת אחרי מהלכים שיכתבו יומנים, שמדי פעם אני מביאה לפה את עצמי, אבל היום זו זכות שאני תופסת בשתי ידיים.לכתוב את היום האחרון.כל יום עברנו ממעגל של שכול למעגל של חיים, מדי פעם היינו באנדרטאות.זזנו מפה לשם, שמענו סיפורי מורשת, טיילנו.דנו בהא
וואו. הצטרפנו למסע “נפגשים בשביל ישראל”. המסלול הוא חוויה משמעותית. אני מרגיש, למרות שאני יום אחד פה, שלמדתי כל כך הרבה ממעגל-השיח ומההליכה ביחד כקבוצה, ההיכרות עם האנשים ולמידה מכל אחד מהם על משהו אחר, ההליכה בתוך המדינה הכל-כך קטנה הזו ועם הנופים הכל-כך עצומים. מגוון הצבעים נותן לי הרגשה שבאמת אין לי ארץ אחרת.
היום זה היום ראשון שלי במסע לשנת תשפ”ב 2022.תמיד מרגש לשמוע בבוקר את רעיה אומרת “פתאום קם אדם ומרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת, ולכול הנפגש בדרכו קורא הוא שלום” עם נופים של ארץ ישראל.דיבר איתנו ראש המועצה האזורית מבואות חרמון בני מובחר, שסיפר על המועצה שבשטח שלה אנחנו מטיילים.אחרי מעגל הבוקר התחלנו ללכת. עלינו לקרן
4:05 בוקר. למה לעזאזל קמתי…6:55 הגענו. יוצא מהאוטו, שומע שמדברים על יהל. למה כולם מדברים על יהל?7:00 “קחו ליהל את המיקרופון.” לקחו ליהל את המיקרופון.7:10 מעגל ראשון לזכר הנופלים (סמ”ר צפריר שובל, סגן יוסי כהן, רס”ן אורי גולדפרב ורב”ט יובל מורנו). ברכות מסוגים שונים, תפילת הדרך עם ‘ותחזירנו לשלום’.7:30 נסיונות של יטבת ושלי לצאת לשירותים
לפני כחודש הציעו לכמה בנות מהמדרשה שלנו להצטרף לטיול על שביל ישראל שבועיים לפני פסח. זה נשמע לנו מאוד מעניין, והצטרפנו ל”נפגשים בשביל ישראל”. פגשנו את הקבוצה בבית ג’אן, ומשם התחלנו את המסע הקטן שלנו ליומיים הבאים. ישר בתחילת הטיול הבהירו לנו שאנחנו נכיר את כולם במסע, ואכן כך קרה. המסע כלל קהל נרחב של
בין קיפול האוהלים לחנית הרכב נפגשנו, חדשים וותיקים, במזג אויר ערפילי וחמים בין עצי החורש לקול ציוצי ציפורים. מעגל הבוקר הזכיר לנו היטב כמה יקרה הארץ שבה נטייל. התחלנו ללכת בשביל סובב אבירים, כשאנו זוכים לראות מצד אחד פריחה מגוונת ומצד שני שרידי חורבות כחורבת זווית – ישוב צלבני שבהמשך היה מוסלמי, עם ממצאים מעניינים
עמותת דרכים – מרכז חינוכי להכשרת מנהיגות חלוצית-ציונית
מס’ 580331478 [email protected]
מכללת אורנים, דואר טבעון 3600600
עיצוב והקמת האתר טלי איזנר
