שוויון מגדרי

בית המדרש "יוצרות ניגון" לנשים מכל הזרמים פועל כבר שנים רבות בהנחייתה של ד"ר אליזבט גולדוין. בכל שנה מוקדש הלימוד לסוגיה תלמודית נבחרת, והמשתתפות לא רק לומדות ומפרשות – הן גם יוצרות. השנה, הנושא המרכזי היה ביקור חולים וניחום אבלים – שתי מצוות שאינן מופיעות בתורה שבכתב, אך תופסות מקום מרכזי בתורה שבעל-פה. הדיון בהן […]

הפמיניזם היהודי, כמו כל התנועות הפמיניסטיות, יכול לזקוף לזכותו הישגים מרשימים. עם זאת, נותרה עוד דרך ארוכה לעשות לשיפור מעמדן של נשים במסגרת הדת והתרבות היהודית. ההישג הראשון במעלה שמאפשר את שאר השינויים הוא נגישות של נשים לכתבי הקודש בכלל, וללימוד תלמוד והלכה שנמנעו מהן בעבר, בפרט. נשים רבות, מכל הזרמים והקבוצות בארץ ובחו"ל, לומדות

אחד ממנהגי החג הרבים בסוכות הוא הזמנת אורחים לסוכה. מלבד האורחים הממשיים אנחנו מזמינים גם אורחים רוחניים – האושפיזין. האושפיזין הם רוחותיהן הטובות של שבעת אבותינו הקדמונים: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרון ודוד, הבאים לבקרנו בכל אחד מימי החג. בסוכות רבות נהוג לקשט את הסוכה ברשימת ה'אושפיזין' ולומר פסוקים מיוחדים המזמינים את האורח היומי.

אני יודעת שזה נושא שמרתיע אנשים ונשים, ולמרות שתמיד ידעתי שרוחניות היא משהו ששייך לי ואני שייכת אליה – בדרך כלל לא מצאתי איך להפוך את ההרגשה שלי למילים. מה שמקשה עוד יותר על העניין הזה הוא העובדה שרוחניות היא אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בחיי עד שקשה לי לתאר את עצמי בלעדיה, ובעבר הלא רחוק

ט"ו באב, חג האהבה, מביא איתו מבול של חתונות שנדחו בגלל האיסור הדתי להתחתן בימי "בין המצרים" – שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז ל-ט' באב. חלק גדל והולך מהזוגות המתחתנים מואס בקשר עם הממסד הרבני ובוחר לשנות את טקס החתונה הדתי למגוון טקסים שוויוניים יותר, שמאפשרים ביטוי לשני בני הזוג, ולא רק לגבר. הטקס הדתי

בין ענקי הרוח שהעמידה היהדות במאה העשרים נמנים גם לייבוביץ' ולוינס. לקראת סוף המאה הקודמת, כל אחד מהם בנפרד הזהיר וחזר והזהיר מפני סכנה מהותית להישרדותה של היהדות. אבל הם לא מדברים על אותה סכנה. הענק הראשון, פרופ' ישעיהו ליבוביץ', אומר וחוזר ואומר בראיונות שונים (שאת חלקם ניתן אפילו לראות היום ביו-טיוב) וגם כותב, שהמהפכה

מזה שנים רבות מתקיים במדרשה לימוד מקורות יהודיים בקבוצות של נשים בלבד. בתחילה הושם הדגש על מפגש בין נשים דתיות וחילוניות. היום, כשהחלוקות פחות מובהקות, ההיבט הזה כבר לא מגדיר את המפגש, אם כי הוא עדיין נוכח בו כמובן. לכבוד פתיחת ההרשמה ללימודים ב"יוצרות ניגון – בית יוצר לפרשנות של נשים" תשפ"ב, כדאי לחזור אל

מעמד מתן תורה הוא אחד מהמיתוסים המכוננים של עם ישראל. זהו סיפור כריתת הברית בין אלוהים לבני ישראל, שמייצגת את לידתו הדתית-רוחנית של העם. ההתגלות האלוהית מתוארת בתורה כחוויה פירוטכנית רבת רושם, שבה מופיע אלוהים במלוא עוצמתו: "ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד" (שמות יט, טז), "והר סיני עשן כולו

בליל הסדר אנחנו מספרים את הסיפור המכונן של עם ישראל – סיפור לידתו במצרים ויציאתו לחירות. על ערש לידתו של העם עמדו המיילדות, נשים אמיצות מרדו בצו הכיליון ודאגו להמשכיות החיים, ומרים הנביאה סחפה איתה את כל העם על שפת ים סוף. היכן הן כל אותן נשים מופלאות? דמויות נשים נעדרות מההגדה, וקולן חסר גם

בא' בטבת, נר שישי של חנוכה, נהגו לחגוג בקהילות צפון אפריקה את חג הנשים – עיד אל-בנאת. המסורת מספרת על יהודית, שהצילה את היהודים מהמצור היווני על ירושלים. ביום המיוחד הזה חוגגות הנשים את נצחונה. לפי הסיפור השקתה יהודית את המלך בחלב, לפני שהרגה אותו (ממש כמו בסיפור יעל וסיסרא), ולכן נהגו לאכול לזכרה מאכלי