לומדים על מגדר ומיניות

בהכשרה למנחי ומנחות למגדר ומיניות הרגשתי שעברתי חוויה תרפויטית.
ההנחה בקורס היא, שחלק מרכזי מלהיות מנחים ומנחות בתחום הזה הוא להתחבר לעצמנו – להתחבר לתחושות ולחוויית החיים שלנו בתחום המיניות והמגדר בהווה ובעבר, ואז משם – מתוך מקום של אמפתיה – להנחות. זה הפגיש אותי עם עצמי באופנים שהיו חדשים לי. אמנם לא באתי בשביל לעבור חווייה אישית, אבל החוויה האישית היא הדבר המרכזי שהולך איתי.

מצאתי את עצמי משתמשת בחלק מהכלים שלמדנו במטרה להעביר לבני נוער – עבור עצמי, בתחומים שלא בהכרח קשורים לעולם הזה של מיניות. בחודש האחרון עבדתי במרץ על סמינר בנושא מגדר ומיניות, כחלק ממערך בנושא ״שחרור אדם״ במסגרת שנה ב’ – תכנית ההמשך לבוגרי מכינות בה אני מדריכה. הרבה מהתוכן ומתחושת המסוגלות שלי לבנות דבר כזה קרמו עור וגידים בזכות ההכשרה.

יצרנו מרחב בטוח מלא ברגישות, שבו מותר להרגיש מבוכה, לשאול הכל, להיות מי שאנחנו. דיברנו על טאבו ובושה, שאלנו שאלות על המודלים הרווחים של מיניות ועל יחסי כוחות, והפלנו חומות.

החניכים והחניכות לא הפסיקו להודות לנו, מרוגשים מהשיח האינטימי ומהאחווה שנוצרה בתוך המגדרים וביניהם. ״הסמינר היה חוויה משמעותית עבורי”, סיפרה אחת החניכות, “התוכן שהועבר, רמת הפתיחות שהצלחנו להגיע אליה, תחושת האינטימיות שחשתי בקרב חבריי לקבוצה. הייתה שם תחושת חברות עמוקה, שותפות אמיתית, יכולת לקיים שיחה אחד עם השנייה מלב אל לב, בלי ציניות וממקום מאפשר ופגיע.״

״אני חושב שלבנים זאת הייתה חוויה מיוחדת”, אמר חניך אחר בסיום הסמינר, “פעם ראשונה שהרגשתי בטוח, דיברתי, חקרתי, שאלתי וניהלתי שיח עם בנים על חוויות ומחשבות מיניות ומגדריות. למדתי דרך זה המון. אני חושב שגם לַבּנות אצלנו זאת הייתה חוויה מיוחדת לשמוע את הצד הזה של הבנים שלרוב לא מושמע או ‘ידוע מראש’. זו הייתה חוויה מאוד מעצימה בשבילי”.

היה מטורף, מקרב, מיוחד. לי ולהם. היום, אחרי שבניתי סמינר מיניות ומגדר לחניכים שלי, אני מבינה כמה ערך יש לחוויה שלי מההכשרה.

מעיין רווה, מדריכת שנה ב’