"לוחמות" – אירוע השקה 21.1
ההרשמה מלאה! מוזמנים להיכנס לרשימת המתנה וכמובן לקרוא את הספר!
דברים שאמר ליאור סלע, ראש מכינת רבין, בטקס סיום השנה של המכינה: צוות יקר, הורים ומשפחות יקרות, מחזור כ"ז בוגרים ובוגרות אהובים ואהובות.היום אנחנו מציינים את סיום שנת המכינה. שנה שהתחילה בתוך מלחמה, עם אזעקות ופינויים מהשלוחות, מסתיימת כשאנחנו עדיין בתוך מלחמה, סביבנו עדיין אזעקות ונפילות. אבל אולי בהקבלה מסוימת לתהליך שעברתם במהלך השנה הזו,
הלוואי שיכולתי להגיד כן!אני כל-כך עייף.הימים במדבר כל-כך ארוכים. הייתי כה קרוב לסיום תפקידי:הכנסת בני ישראל לארץ המובטחת, החזרת המפתחות לאלוהים, ויאללה ביי!עובר לָפוּשׁ בחמת גדר. אבל בשבוע שעברקיבלנו 40 שנים ביציאה.מי היה מאמין שזה אפשרי בכלל?כנראה שבמציאות המוטרפת סביבנו,הרבה דברים שלא שיערנו שאפשריים בכלל – קורים. הייתי בהלם – עוד 40 שנה של זה…תלונות,
לפני קצת יותר משבועיים הצלחתי לקומם חלקים בימין הישראלי. חניכי המכינה בראשותי, המכינה הקדם צבאית ע"ש רבין, הזמינו באישור סגל המכינה את חבר הכנסת צבי סוכות לשיחה, כחלק משבוע לימוד על הסכסוך. כתבתי על המפגש שמדובר ב"תקלה". האמירה הזו יצרה סערה תקשורתית קלה. אני עומד מאחוריה. נטען כלפינו שזה לא פלורליסטי "לשלול" ו"להשתיק" עמדות מנוגדות
שנת השירות הדרומית נראית השנה אחרת לגמרי מהמתוכנן. לאחר טבח ה-7 באוקטובר פונו הקיבוצים ניר יצחק, עין השלושה וניר עוז לאילת. הקומונות ביישובים אלו הצטרפו לקהילה ונמצאות עם המפונים ומסייעות בכל האפשר. "אחרי שהקומונה עובדת ימים על ימים רצינו קצת הפוגה, שהם יתחברו יותר כקבוצה", מתארת המדריכה תכלת רוז, "התחלקנו לצוותים שכל צוות אחראי משהו
יצאנו ביחד משלוחת אורנים של מכינת רעות לעיר הגדולה, לתל אביב, לסדרה הראשונה שלנו השנה – לרוב זה אמור לקרות הרבה יותר מוקדם במהלך השנה אבל את החודשים האחרונים הקדישו במכינות קדם צבאיות בעיקר להתנדבויות וסיוע בעורף. במהלך הסדרה פגשנו סוגיות חברתיות וזהותיות מורכבות. ביקרנו במקומות רבים כמו מרכז רבין, מרכז אהל שם ומשחק חידות
נדב קוניג, ממלא מקום ראש תכנית שנה ב', כותב לבוגרי התכנית: חניכי מחזור י"ד מסיימים עכשיו שבועיים של עבודה בשכר ביהל שבערבה, ומתחילים להתרגש מהחצי השני של שנה ב'. נחזור לשגרה שונה משהייתה לפני העבודה בשכר. נחזור ללו"ז שיש בו יותר לימודים, וזמן המשימה יהיה מצומצם אך איכותי יותר. השנ"בים ימשיכו להשתתף במאבק להחזרת החטופים,
בעקבות המלחמה והמצב הביטחוני, הגענו להסכמה בשנת השירות כי אנו צריכים לפעול לחיזוק העורף והאזרחים, משפחות החטופים ובני הנוער בנשר בדרך כזו או אחרת. רצינו להקדיש ערב אחד בו תושבי נשר יתאספו יחדיו על מנת להשרות תקווה ולהביע אחדות. לאחר סיעור מוחין ודיון בקומונה הבנו עד כמה יש לנו בני הנוער משמעות וחשיבות בייחוד בתקופה
עדן אולשנסקי משלוחת אורנים וגאיה אלבז משלוחת יחיעם מספרות על מסע הפתיחה של מחזור ו' של המכינה הקדם צבאית רעות: לפעמים קשה, לפעמים כיף, חווית החיים במכינה מורכבת ותהליכית, ומתחילים להיווכח בזה כבר במסע הפתיחה. בשבוע שעבר יצאנו לשלושה ימים בשטח – מסע הפתיחה של המכינה. המסע היה שילוב של הרבה רגשות ותחושות – היה
שנה חדשה, טיול חדש, מסורת חדשה! מחזור כ"ו יצא לטיול בסימן מנהיגות – מהתנ"ך לפלמ"ח. המסלול נמשך לאורך נחל תבור, במעלה הר תבור ובמורדו, ובמהלכו עלו ערכים מובילים במכינה דרך דמותה של דבורה הנביאה וסיפור חייו של יצחק רבין, שעל שמו קרויה המכינה. סגן ראש המכינה, ליאור סלע, ברך: מחזור כ"ו היקר, ברוכים הבאים והבאות
חלק בלתי נפרד מהפעילות במכינת רעות הוא מעורבות בקהילה בה אנחנו נמצאים. הנה מה שהספקנו כבר לעשות השנה: בשלוחת ראש הנקרה שיפרנו את פני גני הילדים בקיבוץ והפעלנו פינות יצירה עבור החינוך הבלתי-פורמלי. בהמשך היום צבענו וניקינו את המרחב הקבוצתי שילווה אותנו בחצי השנה הקרובה. בשלוחת אורנים הגענו לחווה האקולוגית החינוכית בקרית עמל, ליווינו ועזרנו
בשנה שעברה התמיינתי למכינות ושנות שירות, מתוך רצון לצאת מאזור הנוחות, לדחות את הצבא ולעשות שנה משמעותית שבה אלמד על עצמי ואתרום לסביבה לפני כניסה למערכת צבאית. לפני כשבועיים עברתי לגור בנשר, ואני חלק מקומונת 'הלל' בשנת שירות של ״החלוץ״, וזו הייתה רכבת הרים מטורפת. נכנסתי לדירה עם מזוודה, תיק יד ואין-ספור חששות שחלקם עדיין
יובל ריבוש, מדריך במכינת רבין באדמית, כותב לחניכיו מה הוא מצפה מהם. זה רף גבוה, אבל הרווחים האפשריים גם הם גבוהים.
כשפתחנו את שנת השירות של מחזור תשפ"ד היה זה רגע מרגש במיוחד, רגע סמלי שמציין את תחילתה של דרך חדשה – דרך מפתיעה, מלאה חוויות ואתגרים, התמודדויות והצלחות, חברויות חדשות, למידה והתעצבות, נתינה וקבלה. שאלנו את השינשינים והשינשיניות: מי מתרגש? רובם לא הרימו יד, אולי מחוסר נוחות, אולי מההלם של ההתחלה.. זה טבעי. הם עלו
סדרת השטח נועדה להפגיש אותנו עם קושי ואתגר, להרחיב את אזור הנוחות ולחזק את יכולות ההתמודדות שלנו. בתכנון זה היה אמור לקרות במסלולי הליכה וניווט, במציאות קיבלנו קושי קצת אחר, אבל האפקט דומה. כל השלוחות של המכינה נסעו לכיוון ערד. בדרך לערד התחלנו בשיחות פתיחה ותדריכי בטיחות. עוד בשלב התכנון, ולאורך כל סדרת השטח, היינו
אתי גולדין ושחף פרי חברות מזה מספר שנים ורוצות לספר על החוויה במכינת רעות: התחלנו את המסע שלנו בכיתה י"ב, נכנסו אל תוך אולם המכינות, ועברנו מלא דברים ביחד: מיונים, שיחות, כנסים, נסיעות ברחבי הארץ ומה לא? אחרי הרבה דברים שקרו בדרך התקבלנו למכינה – אבל כל אחת לשלוחה אחרת. התפצלנו, ומשם המסע באמת התחיל.
ט"ו בשבט הגיע ואיזה כיף, זה אחד החגים האהובים עליי בשנה. בתור ילד, תמיד קישרתי את ט"ו בשבט לנטיעת עצים ואכילת פירות יבשים שהיו חביבים עלי. זה היה המצב בארץ בשנות ה-90 העליזות: עוד חיינו על המיתוס של שתילת עצים, וכמה חשוב להפוך את המדבר ליער. אחר כך גילינו איזו טעות זאת מבחינה אקולוגית. בעיקר
חנוכה מבחינתי הוא קודם כל חג של תקווה: חג שמגיע סביב היום הקצר בשנה וטומן בחובו את האור בקצה המנהרה שמתגבר ככל שמתקדמים. חג שיש בו התכנסות פנימה בקור, ומתוכה מתחילה נשיאת עיניים אל הבאות, תקווה שחייב להיות טוב יותר ומואר יותר, כי זה טיבו של עולם – ושל תהליך. אירוע חנוכה של כפרי הסטודנטים
שבוע הניווטים של מכינת רבין התקיים בגבעות גורל שבנגב – אזור מעולה ללימוד ותרגול ניווטים, שמשמש גם את צה"ל לאימוני ניווט, כך שלא היינו שם לבד. לאחר שראשי השלוחות וראש המכינה עברו הכשרה מתאימה, הסדרה נערכה בהובלה עצמאית של המכינה, בליווי חובש ומגישי עזרה ראשונה חמושים, ובתיאום עם הגורמים הרלוונטיים והרשויות. סדרת ניווטים במסגרת המכינה
נהגתי השבוע 631 ק"מ, נסעתי ב-6 אוטובוסים, הסיעו אותי 446 ק"מ (בעיקר הודות לאבא שלי שגם אוהב לטייל ולנסוע, גם אוהב לנהוג ובעיקר נדיב באופן כללי). לא יכולתי לפספס אף סמינר פתיחה של כפרי הסטודנטים שלנו. יש משהו שהוא לא פחות מקסום בעיני במעגל של קבוצה שמתחילה מסע משותף: סבב היכרות שיש בו ציפייה עמוקה
מה זה כפר סטודנטים – האם זה קומונה? האם זה תא סטודנטיאלי? האם זה מלגה? מה, אתם חולקים הכל? התשובה לכל השאלות היא פשוט: לא. כפר סטודנטים זו הזמנה פתוחה למסע קבוצתי ואישי במהלך תקופת הלימודים. קוראים לי דן, ואני סטודנט בכפר הסטודנטים של "החלוץ" בקיבוץ שמיר. כן, זה שם ארוך אבל אני אצטרך הרבה
שלום לכם :) שמי אליעד קפויה, אני סטודנט שנה ב' (עולה לשנה ג') במסלולים חח"ק ותקשורת ואני על כיסא גלגלים. בטוח שלפחות אחד מכם ראה אותי בשלב מסויים במכללה. רציתי לספר שבתחילת החודש לקחתי חלק בסדנת זהות מטעם המכללה והמדרשה באורנים שהתקיימה באכסניית אנא שבעכו. גילוי נאות, הבנתי שאני הסטודנט הראשון על כיסא גלגלים שלוקח
בשנת 1972 הוחלט באו"ם לציין את ה-5 ביוני כיום איכות הסביבה העולמי. מדהים לחשוב שכבר בתחילת שנות ה-70 התקבלה החלטה כזאת, למרות שלעיני האו"ם לא עמדו משבר האקלים, המסת הקרחונים או ההתחממות הגלובלית, אלא בעיקר שמירה על הטבע, הצמחים והחיות. בעשורים שעברו מאז קרו תהפוכות ושינויים עצומים, והיום אי אפשר לדמיין דיבור על הנושא הזה
נמרוד (נימי) כהן נהרג במלחמת לבנון השנייה, ועוד לא מלאו לו עשרים.הוריו של נמרוד, אסתי ואריה, בחרו להקדיש לזכרו "מקום שהוא פעיל וחי ועוברים בו יום יום אנשים המתוודעים לדמותו, לומדים ומגבשים ערכי חיים – זוהי הדרך הטובה בעינינו לזכור אותו". אתמול נחנכה כתת נמרוד על שמו בשלוחת המונגשת של מכינת רבין, בקיבוץ מזרע. "נמרוד