Search
Close this search box.

יהדות ישראלית

סימני דרך בהגדה

לעיון והורדה ליל הסדר השנה הוא ניסיון ליצור אי של סדר בתוך אי-הסדר, לשמור על המסורת ועל הקבוע בצד השינוי, זה שנכפה עלינו וזה שאנו מרגישים מחויבים לחולל. ננסה לעקוב אחר “סימני הסדר” בתור סימני דרך לתקופה זו, לרגשותינו ולתחושותינו. לפניכם הצעות לתוספת להגדה של פסח, ואתם מוזמנים ומוזמנות לבחור מביניהם את מה שמתאים למשפחה […]

סימני דרך בהגדה Read More »

הפעלות ליום המשפחה

חידונים, משחקים ושאלות למשפחה – לכבוד ל’ בשבט יום המשפחה נקבע בישראל בל’ בשבט – יום פטירתה של הנרייטה סאלד. מי שכונתה “אם הילדים” הובילה את מפעל “עליית הנוער” ופעלה רבות למען הילדים והנוער בארץ ישראל. יום המשפחה יצויין השנה במהלכה של מלחמה, בתקופה שבה האתגרים המשפחתיים, הרגשיים והקהילתיים גדלו והתעצמו. בימים כאלה היחד המשפחתי

הפעלות ליום המשפחה Read More »

טקס חנוכה חלוצי תשפ”ד

חנוכה תשפ”ד פוגש אותנו ברגעי חושך וכאב. כדי להיות מסוגלים להדליק נרות חנוכה, להגביר את האור בליבנו ועבור החברה הישראלית כולה, הרגשנו שמוטלת עלינו החובה ליצור מעמד טקסי רלוונטי ועדכני. בחרנו 8 נושאים, אחד לכל ערב, הכוללים טקסט לקריאה, שיר לשירה משותפת, ושאלה המזמינה לשיחה ושיתוף מקרב לבבות ומחזק. הַזמינו את האהובים והאהובות להתכנס יחד בכל

טקס חנוכה חלוצי תשפ”ד Read More »

ואף על פי כן, חנוכה חג האור

לקראת חג החנוכה הקרב ובא, יש לחשוב עליו במונחים מתחדשים, כשם שיש לחשוב על כל המציאות שלנו במונחים מתחדשים. בחנוכה אנו מדברים הרבה על גירוש החושך על ידי האור. אכן יש חושך רב שצריך לגרש בימים אלה. בשבעה באוקטובר נעשו מעשים שהם פשעים נגד האנושות, רע מוחלט שאין עליו כפרה. חושך מוחלט. עם זאת, נראה

ואף על פי כן, חנוכה חג האור Read More »

אותיות לנשמה

ימים קשים עוברים עלינו, כיחידים, כקהילה וכעם. הלוויות, אזכרות, טקסי פרידה קורעי לב. מה אומרים ברגעים אלה, כיצד נותנים מבע למה שאין לו ביטוי? בטקסי אזכרה (שלושים, שנה) נהוג במסורת היהודית להזכיר את שם הנפטר/ת באמצעות קריאת פסוקי פרק תהלים קי”ט (שבנוי בהתאם לאותיות הא’-ב’), הפותחים באותיות השם הפרטי של הנפטר/ת. לאחר אמירת הפסוקים לציון

אותיות לנשמה Read More »

ראש השנה בשנת השירות

לקראת ראש השנה התכנסו כל אנשי שנת השירות העירונית להרמת כוסית ולמידה. התחלנו את הבוקר ב”ויפאסנה חברתית”, שבה השינשינים.ות לא דיברו לאורך כל הפעילות. לאחר מכן התחלקנו לקבוצות לפי צוותי עבודה – להשראה, שיתוף ולמידה מה עושה כל אחת מהקומונות בצוותי העבודה שלה. לבסוף התכנסנו להרמת כוסית עם תפוח בדבש ועוגות. במעמד זה כל קומונה

ראש השנה בשנת השירות Read More »

מכינת רעות בסיור סליחות

ההתיחסות ללוח השנה העברי, על מועדיו העתיקים והחדשים, היא חלק בלתי נפרד מהתכנית במכינת רעות. יש מנהגים ומסורות שמשותפים לכולם, ואחרים – שונים. לקראת ראש השנה יצאה המכינה לסיור. שיר אמידי משלוחת יחיעם מספרת: ביום שלישי בערב יצאנו לסיור סליחות ברחובות צפת. בהתחלה האווירה הייתה מעט מוזרה, ולאט לאט התחלתי לראות שיש בה משהו פשוט

מכינת רעות בסיור סליחות Read More »

שבועיים ראשונים במכינת רבין – אדמית

אז הנה הסתיימו להם השבועיים הראשונים בשלוחת אדמית של מכינת רבין – שבועיים שהיו מלאים בעשייה, בהכרות, בפעילויות, בחברויות חדשות ועוד, ועוד ועוד… פתחנו את המכינה בהתרגשות גדולה, הן של המכינאים והן של הצוות. את היום הראשון הקדשנו להכרות שלוחתית וקבוצתית. בהמשך דיברנו על אמון, נורמות ונהלים במכינה. במהלך השבוע הראשון הספיקו המכינאים גם לנקות

שבועיים ראשונים במכינת רבין – אדמית Read More »

שבת ראשונה במכינת רעות

לוח הזמנים המכינאי צפוף ומלא בפעילויות. שבת שבה המכינאים.ות לא יוצאים הביתה מאפשרת להם להתנסות ב”יחד” שונה. המכינאים באים ממקומות שונים, ומביאים איתם הרגלים ומנהגים שונים, מסורות, מאכלים, מנגינות, אמונות ודעות. שבת היא הזדמנות מוחשית במיוחד לבדוק איך יוצרים מנהג משותף, האם ואיך אפשר לענות על הצרכים השונים, על מה מוותרים (ומשאירים בבית ההורים) ומה

שבת ראשונה במכינת רעות Read More »

סמינר זהות במכינת רעות

בתור מישהו שמחובר מאוד לדת, סמינר זהות יהודית היה עבורי מעצים, חוויתי ובתזמון משמעותי מבחינתי עם חודש הסליחות שאנחנו בעיצומו. נסענו, כל השלוחות במכינה, למוזיאון ״אנו״ בתל אביב (מוזיאון העם היהודי). היה בזה משהו עוצמתי והרגשתי שהתוכן שהועבר לנו שם נתן לנו ידע שהזכיר לנו את הקשר לדת שלנו ואפילו העמיק אותו. במוזיאון עברנו הדרכות

סמינר זהות במכינת רעות Read More »

תנו לי את יבנה וחכמיה

אנו בעיצומם של ימי “בין המיצרים” שהחלו בי”ז בתמוז, עם הבקעת חומות ירושלים, ויסתיימו בתשעה באב, היום בו  נחרב בית המקדש והשכינה גלתה. תחושת האובדן, הייאוש וההרס שחווה העם היהודי בחורבן בית המקדש השפיעה רבות על המשך קיומו ותרבותו. תחושה זו גולמה לזיכרון כואב הנישא עד ימינו ומוזכר בכל תפילה, בכל חתונה ובכל חג. מי

תנו לי את יבנה וחכמיה Read More »

שבועות בקיבוץ החותרים 2009. צילום: יחזקאל אבנרי

שָׁבוּעוֹת – סופרים אותי?

“כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ… וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם…וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם” (ויקרא כג). עת קציר הגיעה, עת קציר. בסוף השבוע נתכנס לחגוג את חג השבועות בריקוד, בגדי לבן, לימוד תורה אל תוך הלילה ואף תחרות

שָׁבוּעוֹת – סופרים אותי? Read More »

יומיים בירוחם עם תכנית ענפים

שלושה שבועות עברו מאז הביקור בירוחם עם תכנית “ענפים” למובילי תרבות יהודית-ישראלית. הרושם מהביקור נותר חזק. מראות, מושגים ודיונים עדיין מהדהדים. כמה חשובה היכולת של קהילה לספר את הסיפור של עצמה ולעצב את המורשת והזכרון שלה. הכוח של עשייה קהילתית וחברתית הוא אדיר – זאת לא תוספת נחמדה לקהילה, אלא המהות שלה, לפעמים עד כדי

יומיים בירוחם עם תכנית ענפים Read More »

יש תקווה בט”ו בשבט

עונת נדידת הציפורים נמשכת מעבר לזמנה. המביטים.ות לשמיים בימים אלה של תחילת חודש פברואר יראו ציפורים חגות צפונה, מזרחה… כמו התבלבלו וחושבות שנגמר החורף והגיעה העת לשוב ולהצפין. ואכן, כמות הגשמים המועטה שירדה עד כה מדאיגה. מזג האוויר השמשי לא מתאים לשיא החורף. מה לעשות כאשר המציאות בחוץ – שמש, שמים כחולים וגשם מועט –

יש תקווה בט”ו בשבט Read More »

מתתיהו מצית את אש המרד, גוסטב דורה 1866

אל תהיו קנאים

בגן הילדים למדתי על מתתיהו החשמונאי. שמעתי בחרדת קודש על מעשהו האמיץ: איך בכיכר העיר, מול חיילים יוונים, הוא קם והרג את היהודי שזבח כמצוות אנטיוכוס לאלים היווניים, וכך הניף את נס המרד באומרו “כל המקנא לתורה – ילך אחרי”. רציתי להיות מכבית, רציתי להיות כמו מתתיהו ובניו, גיבורה חדורת אמונה שמגינה על התורה. שרתי

אל תהיו קנאים Read More »

מכינת רעות מחזור ה - סיור סליחות בצפת

סמינר יהדות במכינה

בין כסה לעשור, בין מסורת לחידוש, בין קודש לחול השבוע האחרון במכינת רעות היה בסימן סליחות, תיקון ואווירת חגי תשרי. ניצלנו את התקופה הזאת בשנה והתכנסנו לסמינר זהות יהודית-ישראלית, שבעצם מניח את היסודות לעיסוק בזהות האישית והקולקטיבית שלנו, על כל עולם התוכן שכרוך בזה. דרך שיחות שנוגעות בהגדרה עצמית ניסינו להבין איך כל חניך מגדיר

סמינר יהדות במכינה Read More »

בניית סוכה - תחריט עץ 1662, מאוסף הספרייה הלאומית

מי הם האושפיזין בסוכה?

המילה “אושפיזין” פירושה “אורחים” בארמית. טקס האושפיזין בחג סוכות מופיע לראשונה בספר הזוהר, שם נדרש הפסוק “בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים” (ויקרא כג, מב) במובן ששבעת ה”ימים” עצמם יושבים בסוכה. שבעת הימים הם שבעת הצדיקים, הקשורים לשבע ספירות – פנים של האלוהות: יום צדיק ספירה א אברהם חסד ב יצחק גבורה ג יעקב תפארת ד משה

מי הם האושפיזין בסוכה? Read More »

צילום: Adam Gong

שנה ללא חרם

לאורך הדורות היטיבו חכמינו לכוון את דינמיקת הזמן ולהבין שציר קבלת האחריות מתאפשר בזמן של חילופי המשמרות. כל שנה אנחנו מתעטפים בכוונות לקראת השנה החדשה, משליכים מעלינו את עול החמצותינו ומבקשים לפגוש מציאות פנימית וחיצונית טובה יותר. שנה זו הלכה לה, כקודמותיה, עם שמחותיה ויגונותיה. שנה חדשה באה אלינו, אך הפעם ברור לנו מעבר לכל

שנה ללא חרם Read More »

היכולת לערוך יום כיפור כצוות וכחבורה

יום כיפור – הזמנה להשראה

יום כיפור הוא אחד הימים כבדי המשקל במסורת היהודית. אני זוכרת שכילדה זה היה בשבילי יום חג מיוחד, איזה עירבוב בין יראה וחגיגיות ליום משפחתי של אופניים, סרטים ומשחקי קופסה. זה היום היחיד בשנה שיש בו שקט ממש. שקט אחר. כשגדלתי חיפשתי דרך לתת משמעות ועומק ליום הזה. האופניים כבר לא ענו לי על הצורך,

יום כיפור – הזמנה להשראה Read More »

ראש השנה – בריאת האדם

העובדה הבולטת ביותר בהתייחסות המקרא לראש השנה היא שאין חג כזה! השנה המקראית מתחילה בחודש ניסן: “וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה” (שמות יב א-ב), אבל אין ציון מיוחד לא’ ניסן כראש השנה. חודש תשרי הוא החודש השביעי, וא’ בתשרי הוא יום

ראש השנה – בריאת האדם Read More »

מכינת רבין מחזור כ"ה

מכינת רבין יצאה לדרך

ימים ראשונים במחזור כ”ה של מכינת רבין. ההתחלה היא תמיד קצת אותו דבר והרבה שונה. אנשים חדשים, חוויות שבדרך, אתגרים ומשימות. דיבורים על נהלים, על מה באנו לעשות בשנה הקרובה, חלוקה לחדרים. פתיחת שנה במכינה קדם צבאית, כמו כל התחלה חדשה, מלווה בחששות ויציאה פיזית ומנטלית מאזור הנוחות. חיים בקבוצה, מחסור בפרטיות, אכילה בזמני ארוחות

מכינת רבין יצאה לדרך Read More »

הלכה וישראליות: הזמנה לשיח

הזמנה לשיח מתמשך על הלכה וישראליותסביב סוגיות של רווחה וצדק חברתי ההלכה היא מן היצירות היהודיות הגדולות ביותר – בהיקפה, בעומקה, במורכבותה ובעושר פניה – אם לא הגדולה שבכולן. עמד על כך ח.נ ביאליק שקבע כי תנועת ההתחדשות היהודית הציונית לא תוכל להסתפק בקבלת השראה מעולמות האגדה, ושעליה לדרוש גם את שפת ההלכה. בשנים האחרונות

הלכה וישראליות: הזמנה לשיח Read More »

ילדות מנחשון בפסטיבל ביכורים 1958

כן, לקבל תורה. מסיני

מה ראוי שיהיה חג שבועות עבורנו, במרחב היהודי-ישראלי החילוני של 2022? חג שבועות במקרא הוא חג קציר חיטים וחג הביכורים. אחד משלושת הרגלים, שנחגג ברוב עם, ומבטא לכן גם את הקשר לאדמה ולעונות השנה, וגם את ההשתייכות למעגל הרחב של העם.1 חג שבועות של חז”ל, לאחר החורבן והגלות, הופך בהדרגה לחג מתן תורה. הוצמדה לו

כן, לקבל תורה. מסיני Read More »

יתומים ניצולי שואה במחנה עתלית 1944

לעולם לא עוד – לאף אדם

יום הזיכרון לשואה ולגבורה יואר השנה באור אחר.באלפי הטקסים שנערכים ברחבי המדינה מדי שנה ביום השואה נשמעת הקריאה ‘לזכור ולא לשכוח’. מאז שאנחנו קטנים מספרים לנו על זוועות השואה ומצווים עלינו לזכור ולספר על ההשמדה והסבל שחווה העם היהודי באותה התקופה. המשא של זכר השואה מלווה את החברה הישראלית כולה כל השנים, הגם שמעטים כבר

לעולם לא עוד – לאף אדם Read More »

שם פרטי*
שם משפחה*
דוא"ל*
דילוג לתוכן