יהדות ישראלית

ילדות מנחשון בפסטיבל ביכורים 1958

כן, לקבל תורה. מסיני

מה ראוי שיהיה חג שבועות עבורנו, במרחב היהודי-ישראלי החילוני של 2022? חג שבועות במקרא הוא חג קציר חיטים וחג הביכורים. אחד משלושת הרגלים, שנחגג ברוב עם, ומבטא לכן גם את הקשר לאדמה ולעונות השנה, וגם את ההשתייכות למעגל הרחב של העם.1 חג שבועות של חז”ל, לאחר החורבן והגלות, הופך בהדרגה לחג מתן תורה. הוצמדה לו …

כן, לקבל תורה. מסיני לקריאה »

יתומים ניצולי שואה במחנה עתלית 1944

לעולם לא עוד – לאף אדם

יום הזיכרון לשואה ולגבורה יואר השנה באור אחר.באלפי הטקסים שנערכים ברחבי המדינה מדי שנה ביום השואה נשמעת הקריאה ‘לזכור ולא לשכוח’. מאז שאנחנו קטנים מספרים לנו על זוועות השואה ומצווים עלינו לזכור ולספר על ההשמדה והסבל שחווה העם היהודי באותה התקופה. המשא של זכר השואה מלווה את החברה הישראלית כולה כל השנים, הגם שמעטים כבר …

לעולם לא עוד – לאף אדם לקריאה »

מוזיאון יד ושם בירושלים

האדם יצר את אושוויץ

יום הזכרון הבינלאומי לשואה מאז שנות ה-80 משתתפים בכל שנה עשרות אלפי ישראלים במסעות לפולין. רובם המוחלט תלמידי תיכון במהלך לימודיהם בבית הספר או חניכים בתנועות נוער. מיעוטם סטודנטים, קצינים בצבא או צעירים וצעירות מהקהילות היהודיות ברחבי העולם. ניתן להניח כי זהו הגורם המשפיע ביותר בעיצוב זיכרון השואה בקרב צעירים ישראלים בעשורים האחרונים. מגפת הקורונה …

האדם יצר את אושוויץ לקריאה »

אליעזר שבייד

לזכרו של אליעזר שביד

יהדות חופשית השואבת מכל שכבות היצירה היהודית, וביקורת הציביליזציה הטכנולוגית אליעזר שביד היה חוקר, מחנך והוגה פורץ דרך. רבות מהדרכים שסלל, בתחומי היהדות החילונית, בתפר שבין אינדיבידואליות להשתייכות, בביקורת הציביליזציה הטכנולוגית והקפיטליסטית, ועוד – חופפות לתחומי העשייה של המדרשה־החלוץ. שביד נולד בירושלים בשנת 1929, בעיצומן של מאורעות תרפ”ט. הוא גדל במשפחה שהגדירה עצמה ‘חופשית’, והתחנך …

לזכרו של אליעזר שביד לקריאה »

אליעזר בן יהודה

שפת אֵם

כשהייתי ילדה נהגתי לתקן את החברים שלי בעברית. זה לא היה אישי וגם לא בגלל שחשבתי שאני חכמה יותר. ככה הייתי רגילה, כיוון שתיקנו אותי בבית. בסדר, מאז אני כבר לא עושה את זה ורק סובלת בשקט כשמישהו אומר ‘בַּפוֹעַל’, בפ”א רפה. מה אכפת לי בעצם? ולמה כל כך ברור לי שאין מצב שאני אתן …

שפת אֵם לקריאה »

חיים נחמן ביאליק, 1932

שלום רב שובך חיים נחמן

בי’ בטבת תרל”ג, לפני 149 שנים, נולד ברוסיה חיים נחמן ביאליק – משורר וסופר, מתרגם ומסאי, עורך ומוציא לאור, שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית. יצירתו ופעולתו לחידוש מתוך המקורות הן מהבסיסיים הרוחניים של המדרשה-החלוץ. לכבוד יום הולדתו ביקשנו מראשי.ות התכניות שלנו לבחור אחת מיצירותיו שמדברת אליהם במיוחד. הרבה יעל קריא, רכזת האקוסיסטם במועצה אזורית …

שלום רב שובך חיים נחמן לקריאה »

נר דולק בחושך

גבורה, חיים ובחירה בטוב

המושג “גבורה” מתלווה לחנוכה יותר מלכל מועד אחר. בדרך כלל הגבורה קשורה במלחמה ובנצחון: התגברות האור על החושך, התגברות הרוח על החומר, ניצחון המעטים את הרבים וכו’. כשאני חושבת על גבורה, אני חושבת על סבתא שלי, אדית בוכהולץ ז”ל, שלא זכתה להיות לראות את נכדיה. סבתא אדית נולדה בגרמניה למשפחה יהודית אמידה ומשכילה. מצעירותה היתה …

גבורה, חיים ובחירה בטוב לקריאה »

חושך ואור

חנוכה: השלב הבא

המועדים בלוח השנה העברי עמוסים במשמעויות שונות: זו הקשורה בטבע, זו הקשורה בהיסטוריה וזו של הפולחן. אפשר גם להיווכח בשינויים שחלו בתכנים ובדגשים של כל חג על ציר הזמן. חג החנוכה אף הוא חג “רב-שכבתי”. כולנו זוכרים היטב, עוד מן הגן, את מתתיהו שהכריז “מי לה’ אלי” ואת יהודה המקבי ואחיו הגיבורים שנלחמו בצבא האימפריה …

חנוכה: השלב הבא לקריאה »

קבלת שבת של תנועת הבוגרים בחוף הים

הדרך העדינה אל השבת

הדרך אל השבת הישראלית היא דרך עדינה. היא מבקשת מאיתנו עיניים טובות על מסורת בת אלפיים שנה, היא מבקשת מאיתנו להיות שותפים.ות ויוצרים.ות. היא דורשת מאיתנו דיוק והקשבה פנימה, וממש באותה הנשימה היא מזמינה להיות בקשר עמוק עם שרשרת הדורות, עם האבות והאימהות שלנו, עם הסבתות והסבים שלנו ועם הילדים שלנו וילדיהם. אבקש לסמן שני …

הדרך העדינה אל השבת לקריאה »

שמחת תורה בקהילת ניגון הלב

שמחת תורה: להתחיל מבראשית

היום השמיני של סוכות מכוּנה “עצרת”, ובמקורות חז”ל “שמיני עצרת”. זה לא חג של פולחן לה’, כי אם יום אספת עם. כבר במקרא ניתן למצוא רמזים, שהובילו אחר כך לעיצובו של היום השמיני כחג “שמחת התורה”. הרמז המרכזי הוא המצווה המכונה “מצוות הַקְהֵל”: “וַיְצַו משֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת, …

שמחת תורה: להתחיל מבראשית לקריאה »

אתרוגים

חג סוכות: קדושה ושמחה

המקורות המקראיים המפרשים את משמעויות חג הסוכות מזכירים את עניין האסיף ואת הסיפור ההיסטורי על יציאת מצרים. עם זאת, רבים ממאפייני החג מוסברים היטב דווקא במה שלא היה יכול להיזכר בתורה: שבחג הסוכות נחנך בית המקדש הראשון (בימי שלמה, 480 שנה אחרי יציאת מצרים). וכך מסופר בספר מלכים: אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת …

חג סוכות: קדושה ושמחה לקריאה »

הכנרת

יום כיפור: שמח או עצוב?

אופיו המוּכּר של יום הכיפורים הוא כובד ראש, תשובה ואשמה. אך אופי זה אינו מוכר במקורות קדומים. ניתן אף למצוא רמזים לכך שבתקופות קדומות נתפס היום בדרך שונה לחלוטין. מה היה הציבור נוהג לעשות ביום הכיפורים? אולי אפשר לקשור לכאן את עדות המשנה על מנהגי יום הכיפורים בימי בית שני: אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: …

יום כיפור: שמח או עצוב? לקריאה »

עלים זהובים שנשרו בשלכת

שמיטה – לחיות מבלי להיכבל

אני לומדת לאהוב את המונח שמיטה.הוא היה תמיד קשור אצלי לכנפיים שמוטות – למשהו שלא מוחזק כמו שצריך. אבל אני לומדת לחבב את הפעולה.לשמוט.לא להפיל, לא לזרוק, לא להרפות, לא לעזוב. לא להניח. משהו קצת אחר. כשאתה שומט אתה עושה את כל אלו, אבל גם עוד משהו עדין, נפשי.לא שומטים משהו שכבר לא זקוקים לו. …

שמיטה – לחיות מבלי להיכבל לקריאה »

תקיעה בשופר

שופר: קול הצעקה הראשונית

“הַדְּבָרִים הַיָּפִים בֶּאֱמֶת אֵינָם מִתְהַלְּכִים בַּחוּץ”(דליה רביקוביץ, אפילו אלף שנים) בספרו ‘שולחן ערוך האר”י’, בהקשר של הדיון בדינו של הרוצח בשוגג, מציע האר”י, ר’ יצחק לוריא, נוטריקון מעניין ומעט בלתי צפוי לחודש אלול. הוא דורש את הפסוק המתאר את דינו של ההורג בשגגה: “וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה, וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ, וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה” …

שופר: קול הצעקה הראשונית לקריאה »

מכינת רעות בפסל אלכסנדר זייד

תהא שנת פנים בפנים

הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִיוּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?(רחל) עדיין חם מאוד…עוד מעט נחגוג את תחילתה של שנה חדשה, שנת תשפ”ב. קיווינו שהקורונה תהיה מאחורינו, אך לא כך הוא. קיוונו שכל חלומותינו יעמדו פתוחים בפנינו – ונתפלל שכך יהיה. הקול הוא מהנושאים המרכזיים של ראש השנה. כפי שכותבת …

תהא שנת פנים בפנים לקריאה »

אשכולות תמרים

אלול – מפרידה להתחדשות

כשאני מלווה זוגות ובני משפחותיהם בתהליכים שהם עוברים לקראת החתונה, ולעיתים אף שותפה בהנחיית החופה ועריכתה, אני נפעמת מהרצינות בה הא/נשים הצעירים ניגשים לתקופה שמתחילה עם החלטתם להינשא ומסתיימת בחתונה עצמה, ובדרך בה הם ניגשים לתקופה זו במחשבה, ברגש ובמעשה. אני נפעמת מכיוון שבתקופתי לא נתנו דעתנו על עיצוב טקס החופה או מהלך הערב כולו, …

אלול – מפרידה להתחדשות לקריאה »

ציפור על מעקה

כי תבנה בית חדש

בפרשת השבוע ‘כי תצא’ ישנן מצוות הנוגעות בכל רובדי החיים: הלאומיים, הקהילתיים, המשפחתיים וגם – האישיים. אחת מהמצוות ה’אישיות’ היא מצוות בניית מעקה: “כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ” (דברים כב ח) פסוק זה מצווה על נקיטת אמצעי זהירות ולקיחת אחריות על מפגעים בטיחותיים בספירה הביתית …

כי תבנה בית חדש לקריאה »

השבעת ממשלת השינוי בכנסת

ט’ באב ואחדות ישראלית

בימים שלפני ט’ באב אנחנו מרבים להלקות את החברה הישראלית ב”שנאת חינם”, בחוסר צדק וחמלה. כל המערכות נידונות ברותחין – התקשורת, גופי הממשלה וההנהגה למיניהן. קראתי באחד מעיתוני השבת על מורה ששאל את תלמידיו מה דעתם שהתקשורת, במקום לשקף את כל הרוע, תשקף את הדברים הטובים שמתרחשים בחברה. התשובה הייתה חד-משמעית: “זה יהיה מאד משעמם”. …

ט’ באב ואחדות ישראלית לקריאה »

ניצן של פרח

“טוב אחרית דבר מראשיתו”

בימים אלה בהם רבות מאיתנו משתתפות בסיומים כאלה ואחרים, ועומדות כאמהות, כסבתות (ואולי אף כמורות) בראשיתו של החופש הגדול, אין מתאים מלעסוק בפסוק זה מקהלת, שנוגע באחריתם ובראשיתם של דברים. להלן אדון בסיפור המופיע בתלמוד הירושלמי של מסכת חגיגה, אשר במרכזו עומדת דרשה של פסוק זה. באמצעות הסיפור אבקש לומר מספר מילים על סוף, התחלה …

“טוב אחרית דבר מראשיתו” לקריאה »

פרח בתוך ספר

51 שבועות של סיפורים

ליהודים יש סיפור וניגון ואיתם אנחנו יוצאות לתקן את העולם גילוי נאות: אני מכור לספרים. כבר הרבה מאוד שנים. אני קונה כ-30 ספרים חדשים בשנה (אם הייתי יכול הייתי קונה כפול) ברשתות פופולריות, בחנויות של ספרים ישנים, באתרי אינטרנט לאיתור ספרים נדירים. אני עוצר כל פעם ברכבת ובמכולת שלנו לחפש עוד ועוד ספרים מעניינים לקריאה… …

51 שבועות של סיפורים לקריאה »

מורה ותלמידים בכיתה

דרכים של פרידה

שאלת הפרידה מעסיקה אותנו המנחים לא מעט לקראת סיום השנה: איך לסיים ולסכם את השנה? איך ראוי לנהל את הפרידה בין העמיתים לבין עצמם, ואת הפרידה מאתנו המנחים? בכל פרידה יש יסוד חגיגי, של מה שהושג והושלם כעת בהצלחה, ויסוד של אבל, על פירוק הקבוצה ועל הכורח להיפרד ממי שנקשרה נפשנו אליו. תהליך פרידה אמיתי …

דרכים של פרידה לקריאה »

נעמי ערפה ורות

מגילת רות: 3 נשים, 3 פרידות

מגילת רות מתחילה בפרידה: נעמי, אלימלך ושני בניהם עוזבים בשל הרעב את בית לחם, ביתם, והולכים לשדות מואב הזרים לחפש מזון. לא במקרה מתחיל סיפור המסע של המגילה בפרידה. כולנו מתחילים את חיינו בפרידה. אנחנו יוצאים מתוך בטן אמנו, נפרדים מחבל הטבור, ומאז כל חיינו הם רצף של מפגשים, ולא פחות מכך של פרידות: פרידה …

מגילת רות: 3 נשים, 3 פרידות לקריאה »

חתונה יהודית בלי הרבנות הראשית

מאה לרבנות הראשית. מספיק

100 שנים לאחר היווסדה, הגיע הזמן להודות בכך שהרבנות הראשית לישראל גורמת ליהדות, ליהודים וליהודיות יותר נזק מאשר תועלת. זהו מוסד שמרכז בידיו יותר מדי כח וסמכות, ולכן הוא מסואב ומושחת. ההלכה היהודית לאורך הדורות קיימה בתוכה פלורליזם מנהיגותי: כל רב היה בעל הסמכות בקהילתו, ופסיקותיו לא בהכרח תאמו את פסיקות רב הקהילה הסמוכה. משרבו …

מאה לרבנות הראשית. מספיק לקריאה »

דילוג לתוכן