“כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ… וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם…וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם” (ויקרא כג). עת קציר הגיעה, עת קציר. בסוף השבוע נתכנס לחגוג את חג השבועות בריקוד, בגדי לבן, לימוד תורה אל תוך הלילה ואף תחרות …
שלושה שבועות עברו מאז הביקור בירוחם עם תכנית “ענפים” למובילי תרבות יהודית-ישראלית. הרושם מהביקור נותר חזק. מראות, מושגים ודיונים עדיין מהדהדים. כמה חשובה היכולת של קהילה לספר את הסיפור של עצמה ולעצב את המורשת והזכרון שלה. הכוח של עשייה קהילתית וחברתית הוא אדיר – זאת לא תוספת נחמדה לקהילה, אלא המהות שלה, לפעמים עד כדי …
עונת נדידת הציפורים נמשכת מעבר לזמנה. המביטים.ות לשמיים בימים אלה של תחילת חודש פברואר יראו ציפורים חגות צפונה, מזרחה… כמו התבלבלו וחושבות שנגמר החורף והגיעה העת לשוב ולהצפין. ואכן, כמות הגשמים המועטה שירדה עד כה מדאיגה. מזג האוויר השמשי לא מתאים לשיא החורף. מה לעשות כאשר המציאות בחוץ – שמש, שמים כחולים וגשם מועט – …
בגן הילדים למדתי על מתתיהו החשמונאי. שמעתי בחרדת קודש על מעשהו האמיץ: איך בכיכר העיר, מול חיילים יוונים, הוא קם והרג את היהודי שזבח כמצוות אנטיוכוס לאלים היווניים, וכך הניף את נס המרד באומרו “כל המקנא לתורה – ילך אחרי”. רציתי להיות מכבית, רציתי להיות כמו מתתיהו ובניו, גיבורה חדורת אמונה שמגינה על התורה. שרתי …
בין כסה לעשור, בין מסורת לחידוש, בין קודש לחול השבוע האחרון במכינת רעות היה בסימן סליחות, תיקון ואווירת חגי תשרי. ניצלנו את התקופה הזאת בשנה והתכנסנו לסמינר זהות יהודית-ישראלית, שבעצם מניח את היסודות לעיסוק בזהות האישית והקולקטיבית שלנו, על כל עולם התוכן שכרוך בזה. דרך שיחות שנוגעות בהגדרה עצמית ניסינו להבין איך כל חניך מגדיר …
המילה “אושפיזין” פירושה “אורחים” בארמית. טקס האושפיזין בחג סוכות מופיע לראשונה בספר הזוהר, שם נדרש הפסוק “בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים” (ויקרא כג, מב) במובן ששבעת ה”ימים” עצמם יושבים בסוכה. שבעת הימים הם שבעת הצדיקים, הקשורים לשבע ספירות – פנים של האלוהות: יום צדיק ספירה א אברהם חסד ב יצחק גבורה ג יעקב תפארת ד משה …
לאורך הדורות היטיבו חכמינו לכוון את דינמיקת הזמן ולהבין שציר קבלת האחריות מתאפשר בזמן של חילופי המשמרות. כל שנה אנחנו מתעטפים בכוונות לקראת השנה החדשה, משליכים מעלינו את עול החמצותינו ומבקשים לפגוש מציאות פנימית וחיצונית טובה יותר. שנה זו הלכה לה, כקודמותיה, עם שמחותיה ויגונותיה. שנה חדשה באה אלינו, אך הפעם ברור לנו מעבר לכל …
יום כיפור הוא אחד הימים כבדי המשקל במסורת היהודית. אני זוכרת שכילדה זה היה בשבילי יום חג מיוחד, איזה עירבוב בין יראה וחגיגיות ליום משפחתי של אופניים, סרטים ומשחקי קופסה. זה היום היחיד בשנה שיש בו שקט ממש. שקט אחר. כשגדלתי חיפשתי דרך לתת משמעות ועומק ליום הזה. האופניים כבר לא ענו לי על הצורך, …
העובדה הבולטת ביותר בהתייחסות המקרא לראש השנה היא שאין חג כזה! השנה המקראית מתחילה בחודש ניסן: “וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה” (שמות יב א-ב), אבל אין ציון מיוחד לא’ ניסן כראש השנה. חודש תשרי הוא החודש השביעי, וא’ בתשרי הוא יום …
ימים ראשונים במחזור כ”ה של מכינת רבין. ההתחלה היא תמיד קצת אותו דבר והרבה שונה. אנשים חדשים, חוויות שבדרך, אתגרים ומשימות. דיבורים על נהלים, על מה באנו לעשות בשנה הקרובה, חלוקה לחדרים. פתיחת שנה במכינה קדם צבאית, כמו כל התחלה חדשה, מלווה בחששות ויציאה פיזית ומנטלית מאזור הנוחות. חיים בקבוצה, מחסור בפרטיות, אכילה בזמני ארוחות …
הזמנה לשיח מתמשך על הלכה וישראליותסביב סוגיות של רווחה וצדק חברתי ההלכה היא מן היצירות היהודיות הגדולות ביותר – בהיקפה, בעומקה, במורכבותה ובעושר פניה – אם לא הגדולה שבכולן. עמד על כך ח.נ ביאליק שקבע כי תנועת ההתחדשות היהודית הציונית לא תוכל להסתפק בקבלת השראה מעולמות האגדה, ושעליה לדרוש גם את שפת ההלכה. בשנים האחרונות …
מה ראוי שיהיה חג שבועות עבורנו, במרחב היהודי-ישראלי החילוני של 2022? חג שבועות במקרא הוא חג קציר חיטים וחג הביכורים. אחד משלושת הרגלים, שנחגג ברוב עם, ומבטא לכן גם את הקשר לאדמה ולעונות השנה, וגם את ההשתייכות למעגל הרחב של העם.1 חג שבועות של חז”ל, לאחר החורבן והגלות, הופך בהדרגה לחג מתן תורה. הוצמדה לו …
יום הזיכרון לשואה ולגבורה יואר השנה באור אחר.באלפי הטקסים שנערכים ברחבי המדינה מדי שנה ביום השואה נשמעת הקריאה ‘לזכור ולא לשכוח’. מאז שאנחנו קטנים מספרים לנו על זוועות השואה ומצווים עלינו לזכור ולספר על ההשמדה והסבל שחווה העם היהודי באותה התקופה. המשא של זכר השואה מלווה את החברה הישראלית כולה כל השנים, הגם שמעטים כבר …
“בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים”, וגם בשלוחת מזרע של מכינת רבין נענו לאתגר והכינו הגדה של פסח, לקראת הסדר המכינאי שייערך הערב. אתם מוזמנים.ות לעיין ולהשתמש. חג שמח!
יום הזכרון הבינלאומי לשואה מאז שנות ה-80 משתתפים בכל שנה עשרות אלפי ישראלים במסעות לפולין. רובם המוחלט תלמידי תיכון במהלך לימודיהם בבית הספר או חניכים בתנועות נוער. מיעוטם סטודנטים, קצינים בצבא או צעירים וצעירות מהקהילות היהודיות ברחבי העולם. ניתן להניח כי זהו הגורם המשפיע ביותר בעיצוב זיכרון השואה בקרב צעירים ישראלים בעשורים האחרונים. מגפת הקורונה …
יהדות חופשית השואבת מכל שכבות היצירה היהודית, וביקורת הציביליזציה הטכנולוגית אליעזר שביד היה חוקר, מחנך והוגה פורץ דרך. רבות מהדרכים שסלל, בתחומי היהדות החילונית, בתפר שבין אינדיבידואליות להשתייכות, בביקורת הציביליזציה הטכנולוגית והקפיטליסטית, ועוד – חופפות לתחומי העשייה של המדרשה־החלוץ. שביד נולד בירושלים בשנת 1929, בעיצומן של מאורעות תרפ”ט. הוא גדל במשפחה שהגדירה עצמה ‘חופשית’, והתחנך …
כשהייתי ילדה נהגתי לתקן את החברים שלי בעברית. זה לא היה אישי וגם לא בגלל שחשבתי שאני חכמה יותר. ככה הייתי רגילה, כיוון שתיקנו אותי בבית. בסדר, מאז אני כבר לא עושה את זה ורק סובלת בשקט כשמישהו אומר ‘בַּפוֹעַל’, בפ”א רפה. מה אכפת לי בעצם? ולמה כל כך ברור לי שאין מצב שאני אתן …
בי’ בטבת תרל”ג, לפני 149 שנים, נולד ברוסיה חיים נחמן ביאליק – משורר וסופר, מתרגם ומסאי, עורך ומוציא לאור, שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית. יצירתו ופעולתו לחידוש מתוך המקורות הן מהבסיסיים הרוחניים של המדרשה-החלוץ. לכבוד יום הולדתו ביקשנו מראשי.ות התכניות שלנו לבחור אחת מיצירותיו שמדברת אליהם במיוחד. הרבה יעל קריא, רכזת האקוסיסטם במועצה אזורית …
המושג “גבורה” מתלווה לחנוכה יותר מלכל מועד אחר. בדרך כלל הגבורה קשורה במלחמה ובנצחון: התגברות האור על החושך, התגברות הרוח על החומר, ניצחון המעטים את הרבים וכו’. כשאני חושבת על גבורה, אני חושבת על סבתא שלי, אדית בוכהולץ ז”ל, שלא זכתה להיות לראות את נכדיה. סבתא אדית נולדה בגרמניה למשפחה יהודית אמידה ומשכילה. מצעירותה היתה …
המועדים בלוח השנה העברי עמוסים במשמעויות שונות: זו הקשורה בטבע, זו הקשורה בהיסטוריה וזו של הפולחן. אפשר גם להיווכח בשינויים שחלו בתכנים ובדגשים של כל חג על ציר הזמן. חג החנוכה אף הוא חג “רב-שכבתי”. כולנו זוכרים היטב, עוד מן הגן, את מתתיהו שהכריז “מי לה’ אלי” ואת יהודה המקבי ואחיו הגיבורים שנלחמו בצבא האימפריה …
הדרך אל השבת הישראלית היא דרך עדינה. היא מבקשת מאיתנו עיניים טובות על מסורת בת אלפיים שנה, היא מבקשת מאיתנו להיות שותפים.ות ויוצרים.ות. היא דורשת מאיתנו דיוק והקשבה פנימה, וממש באותה הנשימה היא מזמינה להיות בקשר עמוק עם שרשרת הדורות, עם האבות והאימהות שלנו, עם הסבתות והסבים שלנו ועם הילדים שלנו וילדיהם. אבקש לסמן שני …
היום השמיני של סוכות מכוּנה “עצרת”, ובמקורות חז”ל “שמיני עצרת”. זה לא חג של פולחן לה’, כי אם יום אספת עם. כבר במקרא ניתן למצוא רמזים, שהובילו אחר כך לעיצובו של היום השמיני כחג “שמחת התורה”. הרמז המרכזי הוא המצווה המכונה “מצוות הַקְהֵל”: “וַיְצַו משֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת, …
המקורות המקראיים המפרשים את משמעויות חג הסוכות מזכירים את עניין האסיף ואת הסיפור ההיסטורי על יציאת מצרים. עם זאת, רבים ממאפייני החג מוסברים היטב דווקא במה שלא היה יכול להיזכר בתורה: שבחג הסוכות נחנך בית המקדש הראשון (בימי שלמה, 480 שנה אחרי יציאת מצרים). וכך מסופר בספר מלכים: אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת …
אופיו המוּכּר של יום הכיפורים הוא כובד ראש, תשובה ואשמה. אך אופי זה אינו מוכר במקורות קדומים. ניתן אף למצוא רמזים לכך שבתקופות קדומות נתפס היום בדרך שונה לחלוטין. מה היה הציבור נוהג לעשות ביום הכיפורים? אולי אפשר לקשור לכאן את עדות המשנה על מנהגי יום הכיפורים בימי בית שני: אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: …
עמותת דרכים – מרכז חינוכי להכשרת מנהיגות חלוצית-ציונית
מס’ 580331478 [email protected]
מכללת אורנים, דואר טבעון 3600600
עיצוב והקמת האתר טלי איזנר
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
