יהדות ישראלית

מכינת רעות מחזור ה - סיור סליחות בצפת

סמינר יהדות במכינה

בין כסה לעשור, בין מסורת לחידוש, בין קודש לחול השבוע האחרון במכינת רעות היה בסימן סליחות, תיקון ואווירת חגי תשרי. ניצלנו את התקופה הזאת בשנה והתכנסנו לסמינר זהות יהודית-ישראלית, שבעצם מניח את היסודות לעיסוק בזהות האישית והקולקטיבית שלנו, על כל עולם התוכן שכרוך בזה. דרך שיחות שנוגעות בהגדרה עצמית ניסינו להבין איך כל חניך מגדיר …

סמינר יהדות במכינה לקריאה »

בניית סוכה - תחריט עץ 1662, מאוסף הספרייה הלאומית

מי הם האושפיזין בסוכה?

המילה “אושפיזין” פירושה “אורחים” בארמית. טקס האושפיזין בחג סוכות מופיע לראשונה בספר הזוהר, שם נדרש הפסוק “בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים” (ויקרא כג, מב) במובן ששבעת ה”ימים” עצמם יושבים בסוכה. שבעת הימים הם שבעת הצדיקים, הקשורים לשבע ספירות – פנים של האלוהות: יום צדיק ספירה א אברהם חסד ב יצחק גבורה ג יעקב תפארת ד משה …

מי הם האושפיזין בסוכה? לקריאה »

צילום: Adam Gong

שנה ללא חרם

לאורך הדורות היטיבו חכמינו לכוון את דינמיקת הזמן ולהבין שציר קבלת האחריות מתאפשר בזמן של חילופי המשמרות. כל שנה אנחנו מתעטפים בכוונות לקראת השנה החדשה, משליכים מעלינו את עול החמצותינו ומבקשים לפגוש מציאות פנימית וחיצונית טובה יותר. שנה זו הלכה לה, כקודמותיה, עם שמחותיה ויגונותיה. שנה חדשה באה אלינו, אך הפעם ברור לנו מעבר לכל …

שנה ללא חרם לקריאה »

היכולת לערוך יום כיפור כצוות וכחבורה

יום כיפור – הזמנה להשראה

יום כיפור הוא אחד הימים כבדי המשקל במסורת היהודית. אני זוכרת שכילדה זה היה בשבילי יום חג מיוחד, איזה עירבוב בין יראה וחגיגיות ליום משפחתי של אופניים, סרטים ומשחקי קופסה. זה היום היחיד בשנה שיש בו שקט ממש. שקט אחר. כשגדלתי חיפשתי דרך לתת משמעות ועומק ליום הזה. האופניים כבר לא ענו לי על הצורך, …

יום כיפור – הזמנה להשראה לקריאה »

ראש השנה – בריאת האדם

העובדה הבולטת ביותר בהתייחסות המקרא לראש השנה היא שאין חג כזה! השנה המקראית מתחילה בחודש ניסן: “וַיֹּאמֶר ה’ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה” (שמות יב א-ב), אבל אין ציון מיוחד לא’ ניסן כראש השנה. חודש תשרי הוא החודש השביעי, וא’ בתשרי הוא יום …

ראש השנה – בריאת האדם לקריאה »

מכינת רבין מחזור כ"ה

מכינת רבין יצאה לדרך

ימים ראשונים במחזור כ”ה של מכינת רבין. ההתחלה היא תמיד קצת אותו דבר והרבה שונה. אנשים חדשים, חוויות שבדרך, אתגרים ומשימות. דיבורים על נהלים, על מה באנו לעשות בשנה הקרובה, חלוקה לחדרים. פתיחת שנה במכינה קדם צבאית, כמו כל התחלה חדשה, מלווה בחששות ויציאה פיזית ומנטלית מאזור הנוחות. חיים בקבוצה, מחסור בפרטיות, אכילה בזמני ארוחות …

מכינת רבין יצאה לדרך לקריאה »

הלכה וישראליות: הזמנה לשיח

הזמנה לשיח מתמשך על הלכה וישראליותסביב סוגיות של רווחה וצדק חברתי ההלכה היא מן היצירות היהודיות הגדולות ביותר – בהיקפה, בעומקה, במורכבותה ובעושר פניה – אם לא הגדולה שבכולן. עמד על כך ח.נ ביאליק שקבע כי תנועת ההתחדשות היהודית הציונית לא תוכל להסתפק בקבלת השראה מעולמות האגדה, ושעליה לדרוש גם את שפת ההלכה. בשנים האחרונות …

הלכה וישראליות: הזמנה לשיח לקריאה »

ילדות מנחשון בפסטיבל ביכורים 1958

כן, לקבל תורה. מסיני

מה ראוי שיהיה חג שבועות עבורנו, במרחב היהודי-ישראלי החילוני של 2022? חג שבועות במקרא הוא חג קציר חיטים וחג הביכורים. אחד משלושת הרגלים, שנחגג ברוב עם, ומבטא לכן גם את הקשר לאדמה ולעונות השנה, וגם את ההשתייכות למעגל הרחב של העם.1 חג שבועות של חז”ל, לאחר החורבן והגלות, הופך בהדרגה לחג מתן תורה. הוצמדה לו …

כן, לקבל תורה. מסיני לקריאה »

יתומים ניצולי שואה במחנה עתלית 1944

לעולם לא עוד – לאף אדם

יום הזיכרון לשואה ולגבורה יואר השנה באור אחר.באלפי הטקסים שנערכים ברחבי המדינה מדי שנה ביום השואה נשמעת הקריאה ‘לזכור ולא לשכוח’. מאז שאנחנו קטנים מספרים לנו על זוועות השואה ומצווים עלינו לזכור ולספר על ההשמדה והסבל שחווה העם היהודי באותה התקופה. המשא של זכר השואה מלווה את החברה הישראלית כולה כל השנים, הגם שמעטים כבר …

לעולם לא עוד – לאף אדם לקריאה »

מוזיאון יד ושם בירושלים

האדם יצר את אושוויץ

יום הזכרון הבינלאומי לשואה מאז שנות ה-80 משתתפים בכל שנה עשרות אלפי ישראלים במסעות לפולין. רובם המוחלט תלמידי תיכון במהלך לימודיהם בבית הספר או חניכים בתנועות נוער. מיעוטם סטודנטים, קצינים בצבא או צעירים וצעירות מהקהילות היהודיות ברחבי העולם. ניתן להניח כי זהו הגורם המשפיע ביותר בעיצוב זיכרון השואה בקרב צעירים ישראלים בעשורים האחרונים. מגפת הקורונה …

האדם יצר את אושוויץ לקריאה »

אליעזר שבייד

לזכרו של אליעזר שביד

יהדות חופשית השואבת מכל שכבות היצירה היהודית, וביקורת הציביליזציה הטכנולוגית אליעזר שביד היה חוקר, מחנך והוגה פורץ דרך. רבות מהדרכים שסלל, בתחומי היהדות החילונית, בתפר שבין אינדיבידואליות להשתייכות, בביקורת הציביליזציה הטכנולוגית והקפיטליסטית, ועוד – חופפות לתחומי העשייה של המדרשה־החלוץ. שביד נולד בירושלים בשנת 1929, בעיצומן של מאורעות תרפ”ט. הוא גדל במשפחה שהגדירה עצמה ‘חופשית’, והתחנך …

לזכרו של אליעזר שביד לקריאה »

אליעזר בן יהודה

שפת אֵם

כשהייתי ילדה נהגתי לתקן את החברים שלי בעברית. זה לא היה אישי וגם לא בגלל שחשבתי שאני חכמה יותר. ככה הייתי רגילה, כיוון שתיקנו אותי בבית. בסדר, מאז אני כבר לא עושה את זה ורק סובלת בשקט כשמישהו אומר ‘בַּפוֹעַל’, בפ”א רפה. מה אכפת לי בעצם? ולמה כל כך ברור לי שאין מצב שאני אתן …

שפת אֵם לקריאה »

חיים נחמן ביאליק, 1932

שלום רב שובך חיים נחמן

בי’ בטבת תרל”ג, לפני 149 שנים, נולד ברוסיה חיים נחמן ביאליק – משורר וסופר, מתרגם ומסאי, עורך ומוציא לאור, שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית. יצירתו ופעולתו לחידוש מתוך המקורות הן מהבסיסיים הרוחניים של המדרשה-החלוץ. לכבוד יום הולדתו ביקשנו מראשי.ות התכניות שלנו לבחור אחת מיצירותיו שמדברת אליהם במיוחד. הרבה יעל קריא, רכזת האקוסיסטם במועצה אזורית …

שלום רב שובך חיים נחמן לקריאה »

נר דולק בחושך

גבורה, חיים ובחירה בטוב

המושג “גבורה” מתלווה לחנוכה יותר מלכל מועד אחר. בדרך כלל הגבורה קשורה במלחמה ובנצחון: התגברות האור על החושך, התגברות הרוח על החומר, ניצחון המעטים את הרבים וכו’. כשאני חושבת על גבורה, אני חושבת על סבתא שלי, אדית בוכהולץ ז”ל, שלא זכתה להיות לראות את נכדיה. סבתא אדית נולדה בגרמניה למשפחה יהודית אמידה ומשכילה. מצעירותה היתה …

גבורה, חיים ובחירה בטוב לקריאה »

חושך ואור

חנוכה: השלב הבא

המועדים בלוח השנה העברי עמוסים במשמעויות שונות: זו הקשורה בטבע, זו הקשורה בהיסטוריה וזו של הפולחן. אפשר גם להיווכח בשינויים שחלו בתכנים ובדגשים של כל חג על ציר הזמן. חג החנוכה אף הוא חג “רב-שכבתי”. כולנו זוכרים היטב, עוד מן הגן, את מתתיהו שהכריז “מי לה’ אלי” ואת יהודה המקבי ואחיו הגיבורים שנלחמו בצבא האימפריה …

חנוכה: השלב הבא לקריאה »

קבלת שבת של תנועת הבוגרים בחוף הים

הדרך העדינה אל השבת

הדרך אל השבת הישראלית היא דרך עדינה. היא מבקשת מאיתנו עיניים טובות על מסורת בת אלפיים שנה, היא מבקשת מאיתנו להיות שותפים.ות ויוצרים.ות. היא דורשת מאיתנו דיוק והקשבה פנימה, וממש באותה הנשימה היא מזמינה להיות בקשר עמוק עם שרשרת הדורות, עם האבות והאימהות שלנו, עם הסבתות והסבים שלנו ועם הילדים שלנו וילדיהם. אבקש לסמן שני …

הדרך העדינה אל השבת לקריאה »

שמחת תורה בקהילת ניגון הלב

שמחת תורה: להתחיל מבראשית

היום השמיני של סוכות מכוּנה “עצרת”, ובמקורות חז”ל “שמיני עצרת”. זה לא חג של פולחן לה’, כי אם יום אספת עם. כבר במקרא ניתן למצוא רמזים, שהובילו אחר כך לעיצובו של היום השמיני כחג “שמחת התורה”. הרמז המרכזי הוא המצווה המכונה “מצוות הַקְהֵל”: “וַיְצַו משֶׁה אוֹתָם לֵאמֹר: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת, …

שמחת תורה: להתחיל מבראשית לקריאה »

אתרוגים

חג סוכות: קדושה ושמחה

המקורות המקראיים המפרשים את משמעויות חג הסוכות מזכירים את עניין האסיף ואת הסיפור ההיסטורי על יציאת מצרים. עם זאת, רבים ממאפייני החג מוסברים היטב דווקא במה שלא היה יכול להיזכר בתורה: שבחג הסוכות נחנך בית המקדש הראשון (בימי שלמה, 480 שנה אחרי יציאת מצרים). וכך מסופר בספר מלכים: אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת …

חג סוכות: קדושה ושמחה לקריאה »

הכנרת

יום כיפור: שמח או עצוב?

אופיו המוּכּר של יום הכיפורים הוא כובד ראש, תשובה ואשמה. אך אופי זה אינו מוכר במקורות קדומים. ניתן אף למצוא רמזים לכך שבתקופות קדומות נתפס היום בדרך שונה לחלוטין. מה היה הציבור נוהג לעשות ביום הכיפורים? אולי אפשר לקשור לכאן את עדות המשנה על מנהגי יום הכיפורים בימי בית שני: אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: …

יום כיפור: שמח או עצוב? לקריאה »

עלים זהובים שנשרו בשלכת

שמיטה – לחיות מבלי להיכבל

אני לומדת לאהוב את המונח שמיטה.הוא היה תמיד קשור אצלי לכנפיים שמוטות – למשהו שלא מוחזק כמו שצריך. אבל אני לומדת לחבב את הפעולה.לשמוט.לא להפיל, לא לזרוק, לא להרפות, לא לעזוב. לא להניח. משהו קצת אחר. כשאתה שומט אתה עושה את כל אלו, אבל גם עוד משהו עדין, נפשי.לא שומטים משהו שכבר לא זקוקים לו. …

שמיטה – לחיות מבלי להיכבל לקריאה »

תקיעה בשופר

שופר: קול הצעקה הראשונית

“הַדְּבָרִים הַיָּפִים בֶּאֱמֶת אֵינָם מִתְהַלְּכִים בַּחוּץ”(דליה רביקוביץ, אפילו אלף שנים) בספרו ‘שולחן ערוך האר”י’, בהקשר של הדיון בדינו של הרוצח בשוגג, מציע האר”י, ר’ יצחק לוריא, נוטריקון מעניין ומעט בלתי צפוי לחודש אלול. הוא דורש את הפסוק המתאר את דינו של ההורג בשגגה: “וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה, וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ, וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה” …

שופר: קול הצעקה הראשונית לקריאה »

מכינת רעות בפסל אלכסנדר זייד

תהא שנת פנים בפנים

הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי,הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ –קוֹל קוֹרֵא בְּעֹז, קוֹל בּוֹכֶה בִּדְמִיוּמֵעַל לַזְּמַן מְצַוֶּה בְּרָכָה?(רחל) עדיין חם מאוד…עוד מעט נחגוג את תחילתה של שנה חדשה, שנת תשפ”ב. קיווינו שהקורונה תהיה מאחורינו, אך לא כך הוא. קיוונו שכל חלומותינו יעמדו פתוחים בפנינו – ונתפלל שכך יהיה. הקול הוא מהנושאים המרכזיים של ראש השנה. כפי שכותבת …

תהא שנת פנים בפנים לקריאה »

אשכולות תמרים

אלול – מפרידה להתחדשות

כשאני מלווה זוגות ובני משפחותיהם בתהליכים שהם עוברים לקראת החתונה, ולעיתים אף שותפה בהנחיית החופה ועריכתה, אני נפעמת מהרצינות בה הא/נשים הצעירים ניגשים לתקופה שמתחילה עם החלטתם להינשא ומסתיימת בחתונה עצמה, ובדרך בה הם ניגשים לתקופה זו במחשבה, ברגש ובמעשה. אני נפעמת מכיוון שבתקופתי לא נתנו דעתנו על עיצוב טקס החופה או מהלך הערב כולו, …

אלול – מפרידה להתחדשות לקריאה »

דילוג לתוכן