ארבע על ארבע:הצעות לתוספות ופעילויות לליל הסדר ליל הסדר מזמן לנו מרחב למפגש משפחתי חגיגי המשלב סיפור, שירה וסעודה. בכל דור ובכל שנה מתקיימת שיחה עם המציאות דרך ההגדה.כחלק ממסורת שרשרת הדורות המחדשת, נציע להרחיב השנה את מוטיב המספר ארבע, שמופיע בהגדה של פסח: לשאול ארבע שאלות חדשות, לברך על ארבע כוסות,לפגוש ארבעה בנים ובנות […]
חנוכון חלוצי – שי לחג:הצעה להקדיש כל אחד מימי החג לנושא אחר, ולצרף להדלקת הנר קריאה, שירה ושיחה בנושא היומי. מתאים למשפחות, קבוצות, קהילות. חג שמח! קובץ להדפסה
טקס שיבה לגרסת הדפסה במלאות שנתיים לאירועי השבעה באוקטובר, נציע שתי אפשרויות לציינו: טקס והתכנסות. טקס – מעמד קצר וממוקד, לספר ולהזכיר את מאורעות השבעה באוקטובר ואת האנשים והקהילות שאבדו.התכנסות – ערב קהילתי המשלב סיפורים וזכרון עם אלמנטים טקסיים, בהשתתפות פעילה של הקהילה. להורדת נוסח הטקס להורדת נוסח ההתכנסות
מאז השבעה באוקטובר נשאלת השאלה, איך נציין את שמחת תורה? אילו הקפות נקיים? איך ניתן לעצב ולקושי מקום וכמה שמחה נוכל לשלב? השאלות האלה עוררו דיונים רבים והצעות שונות. אני מבקשת להציע הצעה המתבססת על הפטרת שמיני עצרת והפטרת שמחת תורה. מאז הובא המנהג הבבלי לישראל, נדחק שמיני עצרת וכמעט שאינו נחגג. יש אזכורים לתפילותיו
לעיון והורדה ליל הסדר השנה הוא ניסיון ליצור אי של סדר בתוך אי-הסדר, לשמור על המסורת ועל הקבוע בצד השינוי, זה שנכפה עלינו וזה שאנו מרגישים מחויבים לחולל. ננסה לעקוב אחר "סימני הסדר" בתור סימני דרך לתקופה זו, לרגשותינו ולתחושותינו. לפניכם הצעות לתוספת להגדה של פסח, ואתם מוזמנים ומוזמנות לבחור מביניהם את מה שמתאים למשפחה
חידונים, משחקים ושאלות למשפחה – לכבוד ל' בשבט יום המשפחה נקבע בישראל בל' בשבט – יום פטירתה של הנרייטה סאלד. מי שכונתה "אם הילדים" הובילה את מפעל "עליית הנוער" ופעלה רבות למען הילדים והנוער בארץ ישראל. יום המשפחה יצויין השנה במהלכה של מלחמה, בתקופה שבה האתגרים המשפחתיים, הרגשיים והקהילתיים גדלו והתעצמו. בימים כאלה היחד המשפחתי
חנוכה תשפ"ד פוגש אותנו ברגעי חושך וכאב. כדי להיות מסוגלים להדליק נרות חנוכה, להגביר את האור בליבנו ועבור החברה הישראלית כולה, הרגשנו שמוטלת עלינו החובה ליצור מעמד טקסי רלוונטי ועדכני. בחרנו 8 נושאים, אחד לכל ערב, הכוללים טקסט לקריאה, שיר לשירה משותפת, ושאלה המזמינה לשיחה ושיתוף מקרב לבבות ומחזק. הַזמינו את האהובים והאהובות להתכנס יחד בכל
לקראת חג החנוכה הקרב ובא, יש לחשוב עליו במונחים מתחדשים, כשם שיש לחשוב על כל המציאות שלנו במונחים מתחדשים. בחנוכה אנו מדברים הרבה על גירוש החושך על ידי האור. אכן יש חושך רב שצריך לגרש בימים אלה. בשבעה באוקטובר נעשו מעשים שהם פשעים נגד האנושות, רע מוחלט שאין עליו כפרה. חושך מוחלט. עם זאת, נראה
ימים קשים עוברים עלינו, כיחידים, כקהילה וכעם. הלוויות, אזכרות, טקסי פרידה קורעי לב. מה אומרים ברגעים אלה, כיצד נותנים מבע למה שאין לו ביטוי? בטקסי אזכרה (שלושים, שנה) נהוג במסורת היהודית להזכיר את שם הנפטר/ת באמצעות קריאת פסוקי פרק תהלים קי"ט (שבנוי בהתאם לאותיות הא'-ב'), הפותחים באותיות השם הפרטי של הנפטר/ת. לאחר אמירת הפסוקים לציון
לקראת ראש השנה התכנסו כל אנשי שנת השירות העירונית להרמת כוסית ולמידה. התחלנו את הבוקר ב"ויפאסנה חברתית", שבה השינשינים.ות לא דיברו לאורך כל הפעילות. לאחר מכן התחלקנו לקבוצות לפי צוותי עבודה – להשראה, שיתוף ולמידה מה עושה כל אחת מהקומונות בצוותי העבודה שלה. לבסוף התכנסנו להרמת כוסית עם תפוח בדבש ועוגות. במעמד זה כל קומונה
ההתיחסות ללוח השנה העברי, על מועדיו העתיקים והחדשים, היא חלק בלתי נפרד מהתכנית במכינת רעות. יש מנהגים ומסורות שמשותפים לכולם, ואחרים – שונים. לקראת ראש השנה יצאה המכינה לסיור. שיר אמידי משלוחת יחיעם מספרת: ביום שלישי בערב יצאנו לסיור סליחות ברחובות צפת. בהתחלה האווירה הייתה מעט מוזרה, ולאט לאט התחלתי לראות שיש בה משהו פשוט
אז הנה הסתיימו להם השבועיים הראשונים בשלוחת אדמית של מכינת רבין – שבועיים שהיו מלאים בעשייה, בהכרות, בפעילויות, בחברויות חדשות ועוד, ועוד ועוד… פתחנו את המכינה בהתרגשות גדולה, הן של המכינאים והן של הצוות. את היום הראשון הקדשנו להכרות שלוחתית וקבוצתית. בהמשך דיברנו על אמון, נורמות ונהלים במכינה. במהלך השבוע הראשון הספיקו המכינאים גם לנקות
לוח הזמנים המכינאי צפוף ומלא בפעילויות. שבת שבה המכינאים.ות לא יוצאים הביתה מאפשרת להם להתנסות ב"יחד" שונה. המכינאים באים ממקומות שונים, ומביאים איתם הרגלים ומנהגים שונים, מסורות, מאכלים, מנגינות, אמונות ודעות. שבת היא הזדמנות מוחשית במיוחד לבדוק איך יוצרים מנהג משותף, האם ואיך אפשר לענות על הצרכים השונים, על מה מוותרים (ומשאירים בבית ההורים) ומה
בתור מישהו שמחובר מאוד לדת, סמינר זהות יהודית היה עבורי מעצים, חוויתי ובתזמון משמעותי מבחינתי עם חודש הסליחות שאנחנו בעיצומו. נסענו, כל השלוחות במכינה, למוזיאון ״אנו״ בתל אביב (מוזיאון העם היהודי). היה בזה משהו עוצמתי והרגשתי שהתוכן שהועבר לנו שם נתן לנו ידע שהזכיר לנו את הקשר לדת שלנו ואפילו העמיק אותו. במוזיאון עברנו הדרכות
אנו בעיצומם של ימי "בין המיצרים" שהחלו בי"ז בתמוז, עם הבקעת חומות ירושלים, ויסתיימו בתשעה באב, היום בו נחרב בית המקדש והשכינה גלתה. תחושת האובדן, הייאוש וההרס שחווה העם היהודי בחורבן בית המקדש השפיעה רבות על המשך קיומו ותרבותו. תחושה זו גולמה לזיכרון כואב הנישא עד ימינו ומוזכר בכל תפילה, בכל חתונה ובכל חג. מי
"כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ… וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם…וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם" (ויקרא כג). עת קציר הגיעה, עת קציר. בסוף השבוע נתכנס לחגוג את חג השבועות בריקוד, בגדי לבן, לימוד תורה אל תוך הלילה ואף תחרות
שלושה שבועות עברו מאז הביקור בירוחם עם תכנית "ענפים" למובילי תרבות יהודית-ישראלית. הרושם מהביקור נותר חזק. מראות, מושגים ודיונים עדיין מהדהדים. כמה חשובה היכולת של קהילה לספר את הסיפור של עצמה ולעצב את המורשת והזכרון שלה. הכוח של עשייה קהילתית וחברתית הוא אדיר – זאת לא תוספת נחמדה לקהילה, אלא המהות שלה, לפעמים עד כדי
עונת נדידת הציפורים נמשכת מעבר לזמנה. המביטים.ות לשמיים בימים אלה של תחילת חודש פברואר יראו ציפורים חגות צפונה, מזרחה… כמו התבלבלו וחושבות שנגמר החורף והגיעה העת לשוב ולהצפין. ואכן, כמות הגשמים המועטה שירדה עד כה מדאיגה. מזג האוויר השמשי לא מתאים לשיא החורף. מה לעשות כאשר המציאות בחוץ – שמש, שמים כחולים וגשם מועט –
בגן הילדים למדתי על מתתיהו החשמונאי. שמעתי בחרדת קודש על מעשהו האמיץ: איך בכיכר העיר, מול חיילים יוונים, הוא קם והרג את היהודי שזבח כמצוות אנטיוכוס לאלים היווניים, וכך הניף את נס המרד באומרו "כל המקנא לתורה – ילך אחרי". רציתי להיות מכבית, רציתי להיות כמו מתתיהו ובניו, גיבורה חדורת אמונה שמגינה על התורה. שרתי
בין כסה לעשור, בין מסורת לחידוש, בין קודש לחול השבוע האחרון במכינת רעות היה בסימן סליחות, תיקון ואווירת חגי תשרי. ניצלנו את התקופה הזאת בשנה והתכנסנו לסמינר זהות יהודית-ישראלית, שבעצם מניח את היסודות לעיסוק בזהות האישית והקולקטיבית שלנו, על כל עולם התוכן שכרוך בזה. דרך שיחות שנוגעות בהגדרה עצמית ניסינו להבין איך כל חניך מגדיר
המילה "אושפיזין" פירושה "אורחים" בארמית. טקס האושפיזין בחג סוכות מופיע לראשונה בספר הזוהר, שם נדרש הפסוק "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מב) במובן ששבעת ה"ימים" עצמם יושבים בסוכה. שבעת הימים הם שבעת הצדיקים, הקשורים לשבע ספירות – פנים של האלוהות: יום צדיק ספירה א אברהם חסד ב יצחק גבורה ג יעקב תפארת ד משה
לאורך הדורות היטיבו חכמינו לכוון את דינמיקת הזמן ולהבין שציר קבלת האחריות מתאפשר בזמן של חילופי המשמרות. כל שנה אנחנו מתעטפים בכוונות לקראת השנה החדשה, משליכים מעלינו את עול החמצותינו ומבקשים לפגוש מציאות פנימית וחיצונית טובה יותר. שנה זו הלכה לה, כקודמותיה, עם שמחותיה ויגונותיה. שנה חדשה באה אלינו, אך הפעם ברור לנו מעבר לכל
