תום ותהום

תפילת ה"קדיש" חקוקה עמוק בתודעה הישראלית-יהודית כאמירת לחשים מאגית כמעט. תפילה זו, הנאמרת ברובה בשפה הארמית שאינה מובנת לרבים בציבור החילוני, נוטה לעורר פרץ רגשות עזים, לעתים סותרים. יצירות רבות בספרות העברית והיהודית המודרנית – בתחומי השירה, הסיפורת והמסה – מהדהדות את מילות ה"קדיש" באופן ישיר או רק ברמיזה. חוויית הקריאה ביצירות אלו משקפת כי אכן מדובר בטקסט בעל עוצמה תרבותית אדירה, נפיצה, יחידה בסוגה.

אנתולוגיה זו פורשת מגוון רחב של התייחסויות ספרותיות למוטיבים מתפילת ה"קדיש": ניסוחים של תפיסות עולם רוחניות והגותיות ושל תהליכי התבגרות והגדרת זהות; אמירות אידיאולוגיות, לאומיות וחברתיות; ביטויים של הלכי רוח אקסטטיים-חזיוניים ושל מצבי שבר וחרדה; וכמובן, עיסוק בהיבט האישי ביותר – מותו של הורה – המרכז את כל מישורי הזהות וכרוך בחשבון נפש מטלטל.

עורכים: יורם ורטה וירון דוד