נולדתי לבית פמיניסטי.
ההורים שלי תמיד דאגו שאדע שאני מסוגלת לעשות הכל, שאדע שאני שווה בין שווים.
למרות החינוך הנהדר שקיבלתי, לא הכל בידיים שלי, לא על הכל יש לי שליטה.
וגם אני, כמו כל אישה אחרת, חוויתי הטרדות מיניות.
הסטטיסטיקה נוראית:
1 מתוך 1 תעבור הטרדה, 1 מתוך 3 תקיפה מינית, ו-1 מתוך 5 תיאנס.
נולדתי וגדלתי בקיבוץ.
קהילה סגורה, מוקפת בגדר ובמחסומים חשמליים, העולם החיצון לא יכול להתפרץ פנימה ולערער את הסדר הקיים.
זה נשמע מוגן, נשמע אוטופי, אבל גם בקהילה הכי סגורה ועוטפת בעולם, ההשתקה חוגגת. גם אצלנו מטאטאים מתחת לשטיח, גם אצלנו לא מדברים על מה שלא נוח לדבר.
כילדה, למדתי שזאת המציאות, שלא תמיד כדאי לדבר ולפתוח, ידעתי שה״לא נעים״ הוא לפעמים זה שמכריע, והכרתי נשים שנפגעו כתוצאה מזה מאוד.
אבל להיות קיבוצניקית זאת פריבילגיה, ובמקומות אחרים התופעה קורית אמנם עם פחות השתקה אבל בצורה בוטה בהרבה, והשנה למדתי זאת על בשרי.
בואי
אני עושה שנת שירות בקרית ים, עיר פריפריאלית שגרה בה גם אוכלוסיה מוחלשת. פתאום אני כבר לא מרגישה בנוח להסתובב לבד בחושך, פתאום אני לא יוצאת מהקומונה בלי גז פלפל ומפתחות שלופים בין האצבעות.
למרות כל הנסיונות להרגיש מוגנת במקום לא מוגן בכלל, גברים עדיין מרשים לעצמם לשרוק לי, לזרוק הערות, מדי פעם אפילו לשלוח יד.
קשה לי להתמודד עם זה אבל אני מצליחה לקום מזה כמו גדולה, הרבה בזכות האנשים המדהימים שמקיפים אותי.
אבל לא לכל אחת יש את הזכות להיות מוקפת באנשים טובים כל כך, והנערות שאני עובדת איתן בשנת שירות לא זכו במשפחה וחברים שיתמכו בהן, שיאמינו להן. הן אלו שחיות את המציאות הזאת כל החיים, לא רק במשך שנה.
אלימות מינית קורית בכל מקום, גם בקהילה סגורה בין שערים חשמליים ומדשאות ירוקות, וגם בעיר פריפריאלית עם פשע וסמים.
היא פוגעת בכולן, והסטטיסטיקה תקפה בכל מקום, אחת מתוך אחת רלוונטי תמיד.
האלימות המינית היא בעיה של כולנו, לא של מגזר כזה או אחר.
כל החברה שלנו נגועה בה, ואם אנחנו לא נמגר את זה, אז מי?
בקרוב יום האישה, ושוב נקבל שובר לבושם וזר פרחים במתנה, למרות שזה בכלל לא מה שאנחנו צריכות.
ההיסטוריה מראה שרק נשים הן אלו ששינו דרסטית את מעמד האישה, ועכשיו לקראת הבחירות, אנחנו צריכות לעשות את הבחירה שתקדם את האינטרסים שלנו, ללא הבדל דת , מוצא, או מצב סוציו אקונומי.
תבחרו בשינוי, תבחרו בעולם מוגן יותר עבור הבנות שלכן.
תבחרו בעתיד טוב יותר, ולא בבושם חדש מהסופר פארם.
בואו, בואי.
בר גולדפרב, שינשינית בקומונת קרים ים