סטודנטים בונים כפר

כפר הסטודנטים בכפר גלעדי

שנת הפעילות בכפרי הסטודנטים מסתיימת במפגשי סיכום אינטימיים. חלק מהסטודנטים ממשיכים לעוד שנה, חלקם מסיימים, וההתפזרות נעשית לאיטה עם הכניסה לתקופת מבחנים, שאחריה כל אחד ואחת יצאו לעבודה או הרפתקאות.

כפר הסטודנטים בכפר גלעדי הוא “האח הצעיר”, שמסיים את שנתו הראשונה. תמר בן ברוך, רכזת הכפרים שלנו בגליל העליון, ברכה את מסיימי המחזור הראשון בכפר, בעזרתו של ברל כצלנסון:

“עכשיו אנו עומדים בארץ בתקופה של בניה ראשונית […] ובהקמת שלדי הבנין. אין לבנו נתון עוד לריהוט הבית, לסידורו הפנימי […] עוד אין לנו פנאי לחיים רוחניים עמוקים. הדבר היחיד שמצדיק את חיי דורנו, שנותן להם טעם, שמנחיל להם ערך קיים, הוא מאמץ הבניה עצמו. מחוץ לזה אנו דלים ורשים כשתילים שלא נקלטו כהלכה. סכנת חיי ערב-רב אורבת בכל פינה […] אבל עוד נצפנו לנו ימים. עוד יֵשבו יהודים רבים-רבים בארץ ומכאובינו התרבותיים לא יתנו להם דֹמִי. ומה שנידון בימינו בזלזול, אם מעבודה קשה ואם מקהוּת-רוח, עוד יהפוך לבאים אחרינו למצוּקת-נפש גדולה. וכמו שאנו מתחבטים עכשיו בשאלות העבודה העברית – שאלת השאלות של קיוּמינו בארץ – כּכה נתחבט בימים הבאים בשאלת גורלנו התרבותי” (ב’ כצנלסון, “אבל יחיד” [על ביאליק], תמוז תרצ”ד, כתבי ב. כצנלסון, תל-אביב תש”ז, כרך ו’, עמ’ 337-8).

אולי זה מצחיק להשתמש בציטוט של ברל כצלנסון, אבל התהליך אותו הוא מתאר מתחבר באופן המוחשי ביותר לתהליך שלנו השנה. בעצם, אתם החלוצים והחלוצות שלקחו חלק בהקמת כפר הסטודנטים בכפר גלעדי, בשנה הראשונה, בה מניחים תשתיות, בונים יסודות, מעצבים את המקום, המרחב והאנשים. עבודה לא קלה. לעיתים הרצון הוא כבר לרוץ קדימה, לבניית הערכים המשותפים, התרבות המקומית, עשייה רוחנית. אך התשתיות שוב קוראות לחיזוק, לבירור, להמשיך לחזק את המבנה הזה שיעמוד יציב, שיקבל צורה.

זכיתי השנה להכיר חבורה מופלאה של אנשים חושבים, אנשים שמוכנים לשאול שאלות על הדברים הבסיסים ביותר, להרהר בבחירות שלנו ובסיבות שהובילו אותנו אליהן. שאילת השאלות כלשלעצמה היא דרך מופלאה, היא הזכות להתפתח, לצמוח ולהתגלגל לתוך העשייה שמקורה בשינוי המובן מאליו. קבוצה של אנשים שמגיעים מרקעים שונים, ממקומות שונים, מעיסוק בתחומים מגוונים. לעיתים הרגשתם את עצמכם דומים, אבל אני ראיתי את השוני והצבע הייחודי של כל אחד ואחת, את ההשפעה של כל אחד ואחת על התנועה של הקבוצה הטריה הזאת שקמה, את ההשפעות של הבחירות האישיות על הסביבה. בנוכחותכם נתתם השראה.

נכון, הכפר לא דומה למקומות אחרים, למרות שלעיתים התפתינו להשוות, אבל זו היתה שנה מיוחדת בדרכה. לעיתים הרגשנו את הקושי להיפגש, להניע, וכשנפגשנו קרו דברים מקסימים, לבבות נפתחו בכנות רבה, חיבורים קטנים נרקמו, פרצופים זרים הפכו למוכרים וטובים.

אתם הנחתם את התשתית לשנים הבאות, את המרחב שנקרא כפר סטודנטים בכפר גלעדי. אחריכם יבנו הקירות, החלונות, ואולי כבר נוכל להניח רהיטים ולהתיישב בנחת לרגעים, להביט בכל הטוב הזה שכפר סטונדטים יכול להציע. תודה על האומץ לקחת חלק גם כשלא תמיד היה ברור לאן הולכים, על המסירות למרחב המשותף שיצרנו פעם בשבועיים, על שאילת השאלות שהביאו אותנו להרהר בקיים ולעצב את ההמשך.

רבים ורבות מכם לא ימשיכו בשנה הבאה מסיבות שונות. מעברים ותנועה יהיו חלק מההמשך של הכפר, מהאופי של המקום, מהעשייה בהמשך. תודה על הזכות ללמוד אתכם ביחד, לגלות ביחד אתכם מה זה המקום הזה ואיך אנחנו רוצים שיתפתח. זכיתי ללמוד מכם המון ברמה האישית במהלך השנה האחרונה, עוררתם בי השראה בכל כך הרבה מובנים, במילים שלכן, בתנועה שלכם בעולם, ברצון להפוך את המרחב למקום בטוח וטוב יותר לחיות בו.

מאחלת לעוזבים הצלחה בדרך החדשה, ולממשיכים, את האמונה והתקווה להמשיך את המסע הזה שהתחלנו השנה, להתוות דרך למצטרפים החדשים, לדייק את הכוונה, ולאפשר מקום פורה ליצירת הרוח המשותפת של כפר הסטונדטים בכפר גלעדי.

אהבת? אפשר לשתף בקלות

Facebook
Twitter
Email
Print
WhatsApp
Telegram
דילוג לתוכן