חנוכה מבחינתי הוא קודם כל חג של תקווה: חג שמגיע סביב היום הקצר בשנה וטומן בחובו את האור בקצה המנהרה שמתגבר ככל שמתקדמים. חג שיש בו התכנסות פנימה בקור, ומתוכה מתחילה נשיאת עיניים אל הבאות, תקווה שחייב להיות טוב יותר ומואר יותר, כי זה טיבו של עולם – ושל תהליך.
אירוע חנוכה של כפרי הסטודנטים הוא ההתכנסות הראשונה של הכפרים מכל רחבי הארץ במקום אחד. אני תמיד מתרגש לעמוד בפני כל הקבוצות שפגשתי בנפרד ולראות אותן יחד. המפגש הזה הוא הזדמנות להסתכל ולראות מה זו תנועה – איך קבוצות שעוברות תהליכים דומים ושונים נפגשות יחד ויכולות לראות שיש להן רכיב משותף, שיש קווים מקשרים ועוד הזדמנויות לחיבורים.
אמרתי שם שתנועה היא הזמנה – הזמנה להכיר ביחד ולקדש אותו, הזמנה ליצור שותפויות, לעשות דברים יחד, לראות את התמונה הכוללת ולבקש לנצל הזדמנויות. vדלקת הנרות הייתה ביטוי לכך: כל כפר התכנס סביב החנוכייה שלו והדליק אותה, כאשר שרנו את הברכות כולם יחד. מי שרצה הדליק נרות עם חבריו לכפר, מי שרצה יכול להסתכל על החלל ולשמוע מעל מאה איש מברכים ביחד.
חוץ מכיבוד מצוין וחברה נעימה עסקנו במהלך היום במשבר האקלים. כל הנתונים וגם התחושה של דצמבר כמעט שחון לגמרי מראים שזה לא משבר עתידי, הוא כבר ממש כאן ומשפיע. רוני כספי, חוקרת בקרן ברל כצנלסון, הציגה את המורכבות של המשבר הרב-ממדי הזה, את הנתונים והתרחישים. למרות המצב הקשה חשוב לדעת כי עדיין יש פתח של תקווה. עוד יש מה לעשות ולשנות לפני שהמצב יחריף.
עקב כך התחלקנו ל-3 קבוצות, למחשבה נוספת על אפיקי פעולה: עם רז פרוגל, מנכ”ל סחר הוגן ישראל ובוגר הכפר בחיפה, דיברנו על דרכים אפשריות לשינוי דפוסי הצריכה שלנו, כך שלכל אורך שרשרת הייצור של המוצרים השונים ייהנו העובדים מתנאי עבודה תקינים ומשכר ראוי ולא יסבלו מניצול; עם עדי אסף, בוגרת הכפר בבאר שבע ומנהלת תחום ארגון קהילתי ב”מגמה ירוקה”, דיברנו על מעורבות ואקטיביזם בנושא: כיצד יש לפעול בצורה מאורגנת על מנת לקדם מדיניות סביבתית בת-קיימא; ועם דותן יושע, גם הוא מ”מגמה ירוקה”, דיברנו על חינוך: כיצד ללמד באופן נכון, יעיל אבל לא מבהיל, על המצב האקלימי.
חגי אפרת, ראש תכנית כפרי הסטודנטים