לוח הזמנים המכינאי צפוף ומלא בפעילויות. שבת שבה המכינאים.ות לא יוצאים הביתה מאפשרת להם להתנסות ב”יחד” שונה. המכינאים באים ממקומות שונים, ומביאים איתם הרגלים ומנהגים שונים, מסורות, מאכלים, מנגינות, אמונות ודעות. שבת היא הזדמנות מוחשית במיוחד לבדוק איך יוצרים מנהג משותף, האם ואיך אפשר לענות על הצרכים השונים, על מה מוותרים (ומשאירים בבית ההורים) ומה מרוויחים.
עדן אולשנסקי ממודיעין, חניכה בשלוחת אורנים, מספרת:
“ביום שישי בערב, בסופו של השבוע הראשון שלנו במכינה, ערכנו בפעם הראשונה קבלת-שבת ביחד. כולנו לבשנו לבן. כל החברים מהשלוחה התאמנו מראש על הנגינות, שרנו שירים ואכלנו ארוחת שישי משותפת. הייתה אוירה מדהימה. משהו בלוח הזמנים של שבת היה אחר, ופתאם היה לנו זמן פנוי לבלות, להתחבר ולהכיר בצורה קצת אחרת.
בשבת בבוקר חלק מאיתנו הלכו למעין אלרואי, מרחק של כמה דקות הליכה מהמכינה, והשאר הלכו לתרגל יוגה.
אחר הצהריים נפגשנו כולנו למשבצת של הנחיית עמיתים – זאת משבצת שבה כל פעם חבר אחר מהשלוחה מביא נושא שמעניין אותו.”
בשבתות הבאות שיעשו המכינאים ביחד הם יקחו אחריות על נוסח קבלת-השבת. יתכן שיעלו שאלות והן יידרשו להכריע בהן. הרי זה מיקרוסקוסמוס של החברה הישראלית.