חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

יש חיים אחרי העבודה

פקקים בכביש גהה

פקקים בכביש גהה. צילום: ד"ר אבישי טייכר, פיקיוויקי

ב-11 במרץ 2020 הפכה הקורונה באופן רשמי מנגיף מוזר שמתפשט במזרח הרחוק, לפנדמיה – מגפה עולמית. תוך שבועות ספורים הפכה הקורונה את העולם על פיו, גבולות נסגרו, מדינות הסתגרו ובתים נאטמו. מאז חלפו כבר למעלה משנתיים. העולם התמודד עם הנגיף מבחינות רבות, והחיים חזרו לשגרה. אבל למגפה הזאת יש השפעות, שככל הנראה עוד ישארו איתנו זמן רב. אחת מהן היא ההשפעה הענקית על שוק העבודה.

מאז תחילת שנת 2021 יש גל התפטרויות עצום ברחבי העולם, כולל בישראל. לא מדובר בעובדים שהוצאו לחל”ת, אלא על המוני עובדים, בעיקר צעירים, שהקורונה הפכה לגמרי את האופן בו הם מסתכלים על עולמם התעסוקתי. התופעה הזו, שזכתה לשם “The Great Resignation” – ההתפטרות הגדולה – משקפת לדעת רבים חוסר שביעות רצון מתנאי ההעסקה. טירוף הקורונה השפיע בעיקר על צעירים אך לא רק, וסקרים מראים כי הסיבות להתפטרות הן לא רק היחס מצד המעסיקים בזמן המגפה, שכר נמוך או תנאי העסקה ירודים, אלא גם חוסר איזון בין עבודה לבין זמן בבית וחיים אישיים.

אפשר להסתכל על המשבר הזה מנקודת מבט דורית ולטעון שדור ה-Y מתעצל לעבוד קשה, לא רוצה להתחייב או להתמסר למקום עבודה, ושאר האשמות. אבל אולי זו הזדמנות לערער כמה הנחות יסוד בנוגע ליחסי עבודה בשוק התעסוקה בעולם. נכון, יש בעיה עם השכר, לא רק בישראל, ואין פלא שמדינות רבות מעלות את שכר המינימום. אבל הבעיה של רבים היא לא השכר, או לפחות לא רק השכר. עובדים רבים מתחילים להבין שיש עוד דברים, שחשובים להם לא פחות, בתנאי ההעסקה שלהם. הם מסרבים להישאר שעות נוספות ולעבוד 10 או 12 שעות ביום, גם אם השכר בהן גבוה במיוחד. הם לא מוכנים להיגרר בפקקים אינסופיים לעבודה וחזרה כל יום ודורשים לעבוד מהבית יום או יומיים בשבוע. הם מתעקשים על ימי החופשה שלהם. הם רוצים עוד זמן עם המשפחה, ולא רק בחופשה השנתית במלון שהחברה מארגנת.

הזעזוע שהעולם חווה היה הזדמנות לעורר את השאלות האלה ולהפוך אותן לסדר יום פוליטי סוציאל-דמוקרטי. בני אדם הם לא רק עובדים, לא רק צרכנים, לא רק ידיים או מוח. הם גברים ונשים, יש להם צרכים אנושיים שחייבים להילקח בחשבון בדרך ההעסקה שלהם. אולי כמו שהקורונה עצרה לרגע את המרדף האינסופי של טיסות מסביב לעולם ואת הסחר מסין לארה”ב ולישראל ובחזרה, גם ה”עצירה” הפתאומית של חלקים רבים בשוק העבודה צריכה לגרום לנו לחשוב מחדש על הדברים האלה, ולקדם שינוי אמיתי בתפיסה סביב יחסי העסקה וסביב היותם של העובדים, קודם כל ולפני הכל – בני אדם.

האם פספסנו את ההזדמנות?

אהבת? אפשר לשתף בקלות

Facebook
Twitter
Email
Print
WhatsApp
Telegram
שם פרטי*
שם משפחה*
דוא"ל*
דילוג לתוכן