יובל ריבוש, מדריך במכינת רבין באדמית, כותב לחניכיו מה הוא מצפה מהם. זה רף גבוה, אבל הרווחים האפשריים גם הם גבוהים.
- להיות יצרנים ולא צרכנים (אקטיביים ולא פאסיביים):
אל תחכו שיעשו בשבילכם דברים או שדברים יקרו מעצמם. זאת השנה שלכם, ומה שתעשו מהשנה הזאת – זה מה שיהיה ממנה. אתם אלה שעושים את השיעורים, המשבצות, הסדרות והשיחות. אל תהיו פסיביים בלמידה ובעשייה שלכם – קחו יוזמה, תביעו עניין, תגלו אחריות, תתנדבו ותילחמו על מה שחשוב לכם באמת. דברים אף פעם לא יקרו, אם אתם לא תגרמו להם לקרות. - להיות אכפתיים וסולידריים:
הבסיס לכל קשר אנושי בעיניי הוא אכפתיות וסולידריות. זה אומר שתשאלו אחד את השני שאלות עומק ותתעניינו אחד בשני, אבל בעיקר בעיקר תהיו רגישים ואכפתיים לקשיים ולמצוקות אחד של השני, בעיה של אחד היא בעיה של כולם ובעיה של כולם היא בעיה של אחד. במכינה יש אין-ספור בחירות שאתם יכולים לעשות לאורך השנה, אני מצפה מכם לעשות את הבחירה הסולידרית ולא את הבחירה האנוכית. - לבוא לכל חוויה בראש פתוח ולהיות מוכנים להשתנות, לגדול ולהתפתח:
כל חוויה במכינה תשפיע עליכם, רק אם תחליטו להיפתח ולתת לה להשפיע עליכם. לכן אני מצפה מכל אחד ואחת מכן לשחרר דאגות, דעות קודמות, פחדים וכדומה, ולבוא לכל חוויה באמת מתוך רצון. אם לא תתנו את זה לעצמכם – לא משנה מה אנחנו נעשה, זה לא יעזור. - לבוא בלי ציניות ובלי שיפוטיות:
ציניות הורגת אינטימיות, ושיפוטיות הורגת התקדמות. אלה שתי “מחלות” שכל בני האדם חולים בהם. אני מצפה שהשנה נצליח לשים את המחלות האלה מחוץ לחדר, ולייצר פה מעגל אחר. תשתדלו להוריד מגננות ולבוא לשיחות, לשיעורים ולכל אירוע בלי להיות ציניים (לא רק במובן ההומוריסטי אלא גם במובן המהותי), ולהתייחס אחד לשני בכל מצב בצורה שהיא לא שיפוטית, אלא לבוא מתוך רצון לעזור ולשפר תמיד באהבה גדולה. - להכיל, להתחשב ולהקשיב אחד לשני, אבל לדעת גם לדרוש ולהציב גבולות:
שני האלמנטים האלה הם היין והיאנג של שנת המכינה. הם משלימים אחד את השני והאחד לא יכול להתקיים בלי השני. תקשיבו אחד לשני, תבינו ותזדהו אחד עם השני ותהיו שם אחד בשביל השני לתמוך בכל שעה. אבל יחד עם זאת תדעו להציב מראה אחד לשני כשצריך, תדעו להציב גבולות ברגישות ותדעו שזה שאתם מכילים ומבינים לא אומר שתפקידכם הוא לא גם לדרוש אחד מהשני ומעצמכם. - להיות כנים תמיד:
אני רוצה שתרגישו בנוח להגיד הכל ולשתף בהכל. שלא תתעלמו מהדברים שאתם מרגישים, אלא שתוציאו אותם החוצה. השלב הראשון של זה הוא כנות במה שאתם חושבים, אבל במהלך השנה אני מקווה שתוכלו להגיע גם לכנות מלאה במה שאתם מרגישים. במיוחד חשוב לי שכשאני מדבר איתכם (וגם אתם אחד עם השני כמובן) דברו בכנות ובגובה העיניים, כי אחרת אי אפשר לעשות דברים כמו שצריך. יחד עם זה חשוב לי גם להדגיש שאפשר להגיד הכל, אבל צריך לדעת איך להגיד. זה נכון ביניכם, זה נכון כקבוצה וזה נכון גם מולי. - להיות מעורבים חברתית במה שקורה מסביבכם:
השנה הזאת היא הזדמנות בשביל כולם וכולן להגביר את המעורבות שלהם. עד עכשיו הייתם ילדים, חיים בחסות ההורים שלכם ותחת האחריות שלהם. היום אתה יוצאים לעצמאות, אתם אזרחים בפני עצמכם. חלק גדול מזה הוא לצאת מהאדישות למה שקורה סביבנו ולהתחיל להיות מעורבים יותר ובעלי דעות על העולם. אני מצפה מכם להתחיל להיות מעורבים בקבוצה שלכם, בניהול המשותף שלכם, באזור שלכם ובמדינה ובחברה שלכם שנמצאות כרגע באחת השעות הקשות ביותר שהן ראו מעולם. - לצאת מאזור הנוחות:
בניגוד לאמונה הרווחת, קושי הוא דבר טוב. קושי הוא דבר מפתח. אדם גדל ומתפתח רק מחוץ לאזור הנוחות שלו, איפה שקשה לו והוא נאלץ להתמודד עם חוויות ואתגרים חדשים. במהלך השנה אתם תצאו הרבה פעמים מחוץ לאזור הנוחות שלכם. זה לרוב לא יהיה קל, הרבה פעמים אתם תשאלו את עצמכם למה, והרבה פעמים תרצו לוותר. אל תתנו לעצמכם ליפול לבכיינות ולאזור הנוחות. תנו בי את האמונה שלא אדחוף אתכם מעבר למה שאתם מסוגלים, ותנו לעצמכם את האמונה שאתם מסוגלים ליותר ממה שאתם חושבים. - לגלות אחריות והובלה:
בין אם זה בניהול המשותף שלכם, בפרוייקטים לאורך השנה, בתוך הקבוצה, בשיעורים ובחברה בכלל. תתנדבו ותקדמו את הדברים קדימה. תהיו נוכחים, תגיעו בזמן למשבצות ותעשו תורנויות. תדחו דחפים רגעיים ותמיד תגדילו ראש. הכל במכינה הזאת הוא בתחום האחריות שלכם. וזאת ההזדמנות שלכם. אם אתם לא תהיו אחראים אף אחד כבר לא יעשה את זה בשבילכם. - להתמסר ולאהוב:
תאהבו אחד את השני. זה אולי הדבר הכי חשוב בעולם. לרגע, גם כשקשה וגם כשהכל נראה רע, אל תפסיקו לאהוב. תתנו לאנשים, רעיונות וחוויות שאתם עוד לא מכירים להיכנס לכם לתוך הלב. תתמסרו לחוויה ותתנו לה את כל כולכם כי ככה מרגישים אותה באמת. מזהיר אתכם מראש שזה עלול להיות משנה חיים.
אוהב אתכם המון
יובל