בא’ בטבת, נר שישי של חנוכה, נהגו לחגוג בקהילות צפון אפריקה את חג הנשים – עיד אל-בנאת. המסורת מספרת על יהודית, שהצילה את היהודים מהמצור היווני על ירושלים. ביום המיוחד הזה חוגגות הנשים את נצחונה. לפי הסיפור השקתה יהודית את המלך בחלב, לפני שהרגה אותו (ממש כמו בסיפור יעל וסיסרא), ולכן נהגו לאכול לזכרה מאכלי חלב.
לסיפורי הגבורה של המכבים נוספים בחנוכה סיפורי גבורה על אשה יחידה, שמוכנה לעשות מעשה נואש כדי להציל את העם: גבורתה של יהודית (הסיפור המקורי ב”ספר יהודית” מתייחס ככל הנראה לכיבוש האשורי, והאויב בו הוא שר הצבא האשורי הולופרנס); והסיפור על הבת החשמונאית שעוצרת בגופה ממש את מנהג “זכות הלילה הראשון” שגזרו היוונים על היהודים, ומדרבנת את אחיה ודודיה לצאת נגד היוונים.
בחנוכה נשמע ונשמיע גם את הסיפור הנשי – זה שמדגיש את זכות הזעקה הנשית ואת המעשה הנועז המוביל לשינוי.
והשבוע, בערב חג הבנות, נר שביעי של חנוכה, נחגוג את צאתו לאור של הספר השלישי מסדרת “דורשות טוב” – פירוש נשי פמיניסטי פלורליסטי של פרק א’ במסכת קידושין, אשר נכתב ע”י ד”ר אליזבט גולדווין ומשתתפות בית המדרש “יוצרות ניגון”. אין דרך טובה יותר לחגוג את עיד אל בנאת!
דותן אריאלי, מנהלת תחום מגדר