קבוצה א’ מגלה שהאינטרנט הוא עירום…
זה היה התור של יונתן לפתוח את שיעור בית המדרש של מכינת רבין ב”שיר שמשוחח עם המקורות”. הוא בחר את השיר “כשאלוהים אמר בפעם הראשונה” של נתן זך, והשמיע לנו אותו בביצוע הקצבי של מתי כספי (שגם הלחין). בזמן ששלח לכולם את מילות השיר בוואטספ, המרצתי אותם לחלק ביניהם את ספרי התנ”ך, כדי שנוכל לראות גם את הפסוקים. שוחחנו קצת על השיר, וגם קראנו את תחילת פרק א’ בספר בראשית. כשיונתן קרא שוב את שירו של זך מתוך הוואטספ, הוא קרא “אבל הם כבר התחילו לחשוב על עצמם בלי אֵלים”. תיקנתי אותו: בלי עלים. הוא חזר לאתר שירונט ושם נכתב בבירור: בלי אלים. הגיוני… בני האדם התחילו לחשוב על עצמם בלי אלים.
בבית פתחתי את ארון הקבצים היהודי שלי, ושם מצאתי שחור על גבי לבן: בלי עלים. מכיוון שספרו של זך “שירים שונים” (שבו התפרסם השיר לראשונה) לא נמצא לי, פניתי לאינטרנט כדי להכריע במחלוקת. לפחות שלושה אתרים גרסו “אלים”, ולפחות שלושה אחרים גרסו “עלים”. לא נחה דעתי עד שחברה סרקה את השיר מתוך הספר, ושלחה לי: עלים.
למחרת באתי לשיעור עם השיר הסרוק מתוך הספר. עכשיו היינו צריכים לפרש את השורה מחדש. בלי עלים.
קבוצה ב’ פותרת חידות
על הלוח היו כתובות שלוש שורות, ובהן שתי מילים חסרות:
לא תשנא את אחיך בלבבך
_____ _____ את עמיתך
ולא תשא עליו חטא.
הם התחילו להציע הצעות, מה יכול להיות כתוב במקומות הריקים. בדרך היה צריך לחשוב מה היחס בין שלוש השורות (המשך? ניגוד?), מה זה לשנוא “בלבבך” (לשנוא מאד?), מה זה לשאת עליו חטא? הם הציעו צירופים שמתחילים ב”לא”. אחר כך הם חשבו אולי זה משהו שמנוסח דוקא בחיוב.
תוך שנזרקות אל הלוח הצעות, אסף חיפש בגוגל בנייד שלו וגילה את התשובה. הוא לחש אותה גם למיה ואורי שישבו לידו. בכתה קמה מחאה קולנית על הפרת כללי החידון.
השלישייה שימשה עכשיו כנותנת רמזים. אורי אמר: זה קשור למשהו שמדברים עליו עכשיו במכינה. ואחרי כמה ניחושים הוא הוסיף: אבל לא במילים המדוייקות האלה. הם המשיכו למנות נושאים שעלו בשיחות ביניהם, בסדנת קבוצה, במליאה. פניתי לשלישייה: למיטב הערכתכם, זה משהו שאפשר לפצח? הם ענו: אין מצב.
רעש ניחושים בכתה, לא שמעו כשאיתי אמר בצד: “תוכיח”. פניתי לשלישייה והם אישרו: “הוכח תוכיח”. מייד יצא עליהם קצף: איך אמרתם שלא נצליח לפתור את זה?
והתחילה שיחה על תוכחה.
*
נניח שאתם לא טיפוסים כמוני, שיכולים להתמלא שמחה מפסוק יפה או צירוף מילים מיוחד או מושג שהוצא מהקשרו והוכנס בהצלחה לאחר.
אם אתם לא כאלה, למה שיהיה לכם עניין בשפה העברית?
ממורי שי זרחי למדתי את המושג “תיבת תהודה” בהקשרים שאינם מוזיקליים. שי מדבר על תיבת התהודה של הנפש. ככל שהתיבה הזו גדולה יותר, כך אנחנו מרגישים שהנפש שלנו “מתנגנת” על יותר צלילים. אנחנו מרגישים עשירים יותר.
לתלמידים שלי במכינת רבין אני משתדלת להעביר את התחושה שהשפה העברית היא נכס, ושככל שיכירו יותר רבדים שלה, ירגישו יותר עשירים.
אילת לין
מלמדת שיעור בית-מדרש במכינת רבין