ראשי התכניות החינוכיות שלנו בחרו את שיר העצמאות שלהם.
לפלייליסט המלא ביוטיוב
יוני יחיאלי, רכזת פדגוגית: השיר הזה הוא שיר ילדותי, שהיה מתנגן אצלנו בבית בשבתות ובחגים. כמובן שהבנתי רק בגיל מבוגר שהוא שיר אהבה לארץ ולא לאשה, ופתאום בקריאה מאוחרת כל המילים הסתדרו והפכו לבעלות פשר והגיון.ככלל אני לא כל כך אוהבת לטוס לחו״ל, ובטיסות ארוכות אני כבר מחכה לחזור לארץ. התחושה שתוקפת אותי תדיר כשאני מטיילת על הרים מושלגים וקרחונים ענקיים בארץ אחרת, היא שאמנם זה יפה (ובאמת אין כזה בישראל), אבל התחושה שאני לא אוכל לחזור לנקודה הזו בעוד כמה חודשים, כי זה לא בישראל, נותנת תחושה שהמקום הזה לא שלי, שהוא לא חלק ממני. אני מרגישה כמו אורחת לרגע.לטייל בישראל זו התחושה שהמקומות שאני אוספת נשארים איתי ואני יכולה לחזור אליהם שוב ושוב. הם חלק מהתרבות שלי ומהשיחה היומיומית שלי עם הסביבה: טבע, היסטוריה, אוכל. ״ושוב קצת לח ושוב קצת חם, אצלך כמו תמיד״. תחושה של בית ושל שייכות.
הדס צלניק, ראשת אגף צעירים: זה שיר יום הזכרון והעצמאות הקבוע שלי כבר שנים. הוא מבטא בעיניי את החזון הציוני כפי שהייתי רוצה שיהיה: המאבקים הם רק אמצעי למען יצירת חברת המופת שאנו רוצים שתהיה פה, חברה שיש בה אהבת כל אזרחי המדינה באשר הם.
רונית גילת עזר, מנהלת מרכז פיתוח תוכן חוויתי: השיר הזה שם במרכז את החברה הישראלית המורכבת ממגוון רחב של זהויות ותתי-תרבויות. הוא קורא לכולנו לפתוח את הלב זה לזה ולהוריד את המחסומים. אני מקווה ומאמינה שאנחנו בשלים למהלך שיהפוך אותנו למדינה רב-תרבותית, שמקבלת באהבה את השונות בה.
עומר זוננשיין, ראש רשת הקהילות: השיר הזה עבורי הוא תזכורת לשאיפה שלנו כחברה לחיים פשוטים, מוסריים, מלאים חלומות ציוניים של בנייה. המילים “יכול להיות שזה נגמר” מהוות תזכורת, דרישה, להמשיך ולשמור על הכמיהה לחברה צודקת, שוויונית, ערכית ומוסרית; ולעשות מעשה כדי להגשים אותה. שאילולא כן, “היה פה שמח עד שהגעתי”. ואם “כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר”, זה רק בגלל שלא יצרתי אותו בעצמי.
ניצן אטון, ראש שלוחת אדמית של מכינת רבין: כל שנה בתקופה של ימי הזכרון והעצמאות היו מקרינים מחדש את הסרט “מבצע יונתן” (או “מבצע אנטבה”) בבית הספר היסודי שבו למדתי. ‘ארץ צבי’ הוא שיר קצבי ומרגש, שאני מוצא את עצמי עדיין מזמזם כשאני יוצא לפעילות בלילה (טיול או נהיגה), גם שנים רבות אחרי ששמעתי אותו בפעם האחרונה.
טליה שי, ראשת שנה ב’: בחרתי את השיר משום שהוא מעביר בעיני את התחושה של השלמות השבורה בחגיגות יום העצמאות לישראל. בצמידות ליום הזיכרון לשואה וליום הזכרון לחללי צה”ל עולות שאלות ותהיות על מדוע ולמה? ומהי העצמאות שלנו? איזה מחיר היא גובה? של בדידות? שיר מקסים, יפה ומרגש.
דותן אריאלי, ראש תכנית ענפים: בשבילי השיר הזה קשור ליום העצמאות כי מדינת ישראל מטרתה להיות בית של שלום ליהודי כל העולם ולכל אזרחיה. מדינת ישראל יכולה להיות הבשורה הזאת. אני אוהבת את השיר הזה כי הוא מביע תקווה ואמונה באדם.
חגי אפרת, ראש תכנית כפרי הסטודנטים: השיר נכתב בשנות ה-70, ואני מרגיש שהוא מתאר בצורה מאוד מדויקת את הקשר שלי ושל רבים אחרים לארץ. בשיר יש מחויבות אדירה שמהולה בקושי – בשימוש מדהים במילים “ללכת שבי”. השיר אופטימי, יש בו חלום ותקווה לעתיד, והוא גם מבהיר את הקשר החזק לעבר: “לשאת חלום, מבטן, מדורות”. חלום הוא דבר נעים, חלום חולמים, אבל כאן בשיר גם החלום מתאר מחויבות: נושאים אותו, לא חולמים אותו, והוא לא מגיע מהדמיון אלא מהבטן ומדורות העבר.
דני זמיר, מייסד מכינת רבין: זה השיר שאני הכי מרגיש ישראל כשהוא מתנגן, ומעלה בי מיידית את כל האסוציאציות והזכרונות שהגוף זוכר: בורות המים, המעיינות, מדורות בלילה, ריח הארץ הרטובה אחרי הגשם, עדרי העזים, החורש בגליל, המדבר הלבן בדרום. הארץ שמדלותה ולמרות דלותה אנחנו מפיקים אהבה אינסופית.
ערנ שפיר, ראש אגף קהילת וזהות יהודית ישראלית: יום העצמאות הוא היום להזדקף, להרים את הראש, להישיר מבט ולחלום ביחד על חירות.
סער פוקס, רכז ארגוני: שיר מושלם ליום העצמאות – על החיבור בין עבר הווה ועתיד, על חיבור הגלויות מקצות-ערב מרוסיה ופולניה, על הקושי והצער, על האומץ והכוח, ובעיקר – זה שיר ממש שמח וכייפי.
אורית פסקל, ראשת שלוחת ראש-הנקרה של מכינת רעות: בחרתי בשיר, כי הוא מסמל בעיניי את היופי והקושי שבמקום הזה גם יחד. אנחנו עסוקים ביומיום באינספור אתגרים, קשיים ועוולות בחברה הישראלית, ויחד עם זאת בניסיון מתמיד לתקן, להיות הרקפות האלה בין הסלעים – איפה שצריך ומתי שצריך. במידה מסוימת, היום הזה, יום העצמאות, הוא ההזדמנות שלנו להתעכב רגע על הדברים היפים. לא לשכוח את מה שקשה, אבל להתמקד במה שטוב.
נעמי קרן, רכזת קהילת הדר, חיפה: מדינת ישראל דורשת ריפוי. אני משתדלת להיות חלק מהאנשים שעסוקים בריפוי של המדינה הזאת ולהפוך אותה למקום טוב יותר.
הדס כהן נזנין, ראש שנת שירות צפון: זה בכלל שיר אהבה שנכתב בצרפתית, אבל מתיישב לי עם יחסי האהבה שלי עם מדינת ישראל, בתקווה שתהיה יותר חירות בשביל כולנו.
אילנה עב”ו גולן, ראשת תכנית ענפים: כילדה אני זוכרת את שירי יום העצמאות כשירים מלאי אתוס, וזה אחד מהם (כמו גם “כל הארץ דגלים דגלים” ו”מנורה וענפי זית”). חינכו אותנו עם פטיש בראש לאהוב את המדינה, ושנשיר לה שיר הללויה מכל הלב וכל הנשמה, האם גם היום?
אילת לין, מנחת בית המדרש ‘בראשית’: 73 למדינה – אנחנו עוד רחוקים מזרי הדפנה. הרבה דברים טובים קרו וקורים, והרבה דברים עוד צריכים תיקון. זאת רק ההתחלה.
שי זרחי, מראשי תכנית הרבנות הישראלית:
שי פלבניק, ראש שלוחת חיפה של מכינת רבין: אני בוחר את השיר “משירי ארץ אהבתי” בביצוע של עמיר בניון. נהוג להגיד כי גולדברג כתבה את הדברים על ליטא, ארץ הולדתה, בגלל תנאי מזג האוויר המתוארים בשיר. השיר עבורי מדבר על ישראל תוך הסתכלות על מזג האוויר ויתר התיאורים בשיר כדימוי לחיים המורכבים במדינת ישראל אך אל מול הקושי את הכיסופים הנמשכים למדינת מופת עבור העם היהודי.
נוהר מזרחי, ראש תכנית עבודה מועדפת:
עופרי לוינסון, ראש מסלול הנח”ל וליווי בוגרים: נאחל למדינה להמשיך ולעמוד איתנה, בחמסין, בקרה ומפני הסערה.