חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

צדק, ארץ ושלום

אחד במאי 1937

מצעד פועלי אתא באחד במאי 1937 (בית פישר - המוזאון העירוני לתולדות קרית אתא, מתוך אתר פיקיויקי)

חג הפועלים, האחד במאי, נחוג לזכר שביתות עקובות מדם שהתרחשו בארה"ב בשנת 1886, בהן דרשו ארגוני הפועלים יום עבודה בן 8 שעות בלבד.

האמריקאים כמובן לא היו היחידים. גם בנימין זאב הרצל, "חוזה המדינה" – שנוטים לשכוח את הגותו החברתית-כלכלית – ראה במספר מצומצם של שעות עבודה ביום מטרה נעלה. כדגלה של המדינה הוא תיאר לעצמו "דגל לבן עם שבעה כוכבי זהב: היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים. הכוכבים הם שבע שעות הזהב של יום העבודה שלנו, שכן בסימן העבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה" (מתוך "מדינת היהודים").

בספר דברים (טז, כ) מופיע המשפט האלמותי "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף", אשר רבות נכתב אודותיו. רבים לא מקשרים חלק זה של הפסוק להמשכו – "לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ" ("אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" – המשך נוסף ומתבקש בציטוט מן התנ"ך). ננסה לקשר בין שני חלקי הפסוק הראשונים.

מי שברצונו לחיות, ואין מדובר כאן בַּהפך מ"למות" כי אם בחיים מלאים ומשמעותיים, עליו להיות אדם צודק ולהתעקש על כינון הצדק החברתי סביבו. אך לא זאת בלבד, אלא שאותו רודף צדק אף יקבל את הזכות על ארץ ישראל, לא פחות! (גם בציטוטו של הרצל ניתן לראות קשר זה). בתור אנשי צדק, מן הראוי שנזכור פסוק זה, אשר גם מתוקפו יש לעמנו בעלות עליה. והיה ונשכחהו – מה שווה נוכחותנו כאן ומה טעם יש בה?

הרב החילוני מאיר אריאל, בשירו "צדק צדק תרדוף", עומד על הקשר בין הצדק לבין השלום, בחברו בין הפסוק מדברים לפסוק מתהילים (לד, טו): צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ. אמן.

עמרי גלעד, חבר התנועה הבוגרת וקהילת נחשון

אהבת? אפשר לשתף בקלות

Facebook
Twitter
Email
Print
WhatsApp
Telegram
שם פרטי*
שם משפחה*
דוא"ל*
דילוג לתוכן