יומן שביל 20.2.22

יום שישי במסע

יהל מרקוביץ, “כל השביל” 2022: אז אולי תכתבי יומן שביל להיום?
ככה יהל פונה אלי, ללא אזהרה מוקדמת, ללא הכנה מותאמת. תכתבי.
מה לא עושים למען השביל…
נכתוב. נכתוב על בוקר בקטורה עם מעגל ללא נעליים בוטשות בלס הצהבהב. פשוט דשא ירוק שמדמה את עורקי הנחושת משחורת.
והיום, לשחרות. שמתם לב לשמות שחורת שחרות, נגמרו לועדה אותיות? די מבלבל.
לא דומים בתואר וההדר. כל נחל וייחודו. היום שולט הצבע הצהוב עם הגיר הלווח ופרוסות החרסית השבריריות.
גלעד מדריך אותנו מתופעה לנוף והכל ראשוני ומרהיב.
תופעת הנחל המתפתל שלצידו החיצוני מתנשא קיר קונגלומרט כי המים זורמים מהר יותר בהיקף …
השיניות שעל הרכס קראו לנו לטפס על משטח הגיר לשמוע על שומן בעלי-החיים שנמצא על אבני הבסיס ותוארך בפחמן 14 באתרים דומים לתקופה הכלכוליתית- ברונזה, מעל 4000 שנה!
צהריים בקבר מחסה הסלע – כמו רומא, לראות ולמות. כאן נקבר הנביא תחת מפולת. מעין צניר שמכיל את כולנו בצילו. נמצאו קברים ק ד ו מ י ם, אריג צמר מעל 3000 שנה השתמר במדבר.
בקברים התגלו בורות אבן עם גרעיני חיטה ושעורה, ממגורות. תפיסת החיים אחרי המוות. אולי יצטרך המת לאריג צמר או תזונה בחיים שאחרי…? מזכיר את טקסי הסינים בליל רוחות המתים. דואגים לצרכי המתים שממשיכים לצידינו בזרימה תמידית. הממצאים מעידים על חברה חקלאית ולא נוודית, לפי השיניים המלוטשות המבריקות. קשרי מסחר מהתקופה הכלכוליתית, לפני כ-6000 שנה.
מיקום הקברים מראה על כיבוד המתים, מול הנוף הנפרש, בניגוד לחברות נוודיות כמו הבדואים למשל. כאן השקיעו בפנורמה האלמותית. הלוואי עלינו.

וחזרה לימינו, מציצים לישוב שחרות בן כ-40 שנה. אוהבי מדבר שפשוט עלו לנקודה ללא מים וחשמל. וכיום כ-35 משפחות, מקום מיוחד, אומני עץ, חמר ואבן. ללא אישורים שניתנו בדיעבד. קצת ביטניקי, זורם, למול מלון ששת החושים.
היום עסקנו באדם ואדמה. אני מזדהה עם קרקע פורה – חמרה, טרקוטה אדומה. טובה לגינה. ההיה או לא היה גשם לפנינו? חומר למחשבה.
יום של תקופות קדומות מול הנאות בנות ימינו. אני נוטה לעבר. נוסטלגית. סתאאאם.

נתראה בשביל.
רונית מיוקנעם המושבה

ליומן בהמשכים

אהבת? אפשר לשתף בקלות

Facebook
Twitter
Email
Print
WhatsApp
Telegram
דילוג לתוכן