לשמוט את השבוע.
לכבס את הבגדים, להתקלח וללבוש את בגדי השבת.
לשמוט את השרירים הכואבים, את שעות לפנות הבוקר המוקדמות,
את העליות והירידות הפיזיות והנפשיות.
רגע לאחר פריקת מתח,
רגע לאחר לחץ של השבת שנוהרת לכיווננו – שקט.
דממת אלחוט בזמן שעורכים את קבלת השבת.
שרים מזמורים, שומעים שיחות, דורשים בתורה, מתפללים, מפגינים כשרונות שירה ודקלום ואוכלים ארוחות כיד המלך בקיבוץ קטורה
וכמובן שלא חסכנו סיור מרהיב ומפגש עם תרבות הקיבוץ.
חווים אחד את השני וחווים את עצמנו.
משחזרת לעצמי את השבוע האחרון ונפעמת ממגוון האנשים שנחשפתי אליהם.
יהל מרקוביץ’