יומן שביל 8.4.22

היום ה-46 במסע

4:05 בוקר. למה לעזאזל קמתי…
6:55 הגענו. יוצא מהאוטו, שומע שמדברים על יהל. למה כולם מדברים על יהל?
7:00 “קחו ליהל את המיקרופון.” לקחו ליהל את המיקרופון.
7:10 מעגל ראשון לזכר הנופלים (סמ”ר צפריר שובל, סגן יוסי כהן, רס”ן אורי גולדפרב ורב”ט יובל מורנו). ברכות מסוגים שונים, תפילת הדרך עם ‘ותחזירנו לשלום’.
7:30 נסיונות של יטבת ושלי לצאת לשירותים למרות מעקב צמוד של מישהי מחבורת השביל.
8:27 מדברים על מין… בעיקר על נבגים של סחלבים. הידעתם?!? דבורנית נדירה כדי שדבורים לא יעלו על הטריק.
9:02 ארוחת בוקר.
מתחיל ב’מישהו רוצה גבינה מותכת?’ (היא היתה מותכת גם בתחילת המסלול?!)
ומשם לקפה (מעולה! תודה איתי, ותודה על הכוס, דוד.) רושם לעצמי להביא ספל נירוסטה בשביל המקצועיות לפעם הבאה).
ואז זה מתדרדר ומגיע עד להזוי של ‘מישהו רוצה חתול מחייך'”…
ואוסקר, אח, אוסקר כמתפקד כמאסף, נוזף בנו על ההתעכבות, ותוך כדי כך מצלם אותנו, ואז נכנס לשיחות עומק על דת, פוליטיקה ומה לא, עם יטבת.
10:15 נתקלים בנחיל ילדים מתנועת הצופים… עשרות, אולי מאות, שיצאו לטייל במעלה הנחל בדיוק כשאנחנו היינו במורד. יוסי עומר מארגן אותם שישירו “היום יום הולדת לאוסקר” בכל פעם שהמאסף = אוסקר מגיע. חגג היום יום הולדת להרבה שנים. מזל טוב אוסקר “יש לי יום הולדת רק בעוד חצי שנה”… מזל טוב.
12:00 – לאחר חציית הנהר הגדול (צעד וחצי כן?) מתיישבים למעגלי שיח, ומשוחחים על שאלות שנובעות משירי ההגדה. היה מעניין.
13:00 – לא יאומן שהגיע סוף המסלול להיום. בכל זאת יום שישי. בהחלט היה משעשע. מעניין, סוף סוף פגשתי את כל האנשים שאת מדברת עליהם כשאת מגיעה. מבין לגמרי למה זה חסר לך כשאת בבית, ולמה את נשארת שם בשבת, לכי לכי קומי מוקדם ותארגני את הכלים לארוחה…

יאללה מחכים לך בבית.
רובי מרקוביץ, אבא של יהל מחבורת “כל השביל”

ליומן בהמשכים

אהבת? אפשר לשתף בקלות

Facebook
Twitter
Email
Print
WhatsApp
Telegram
דילוג לתוכן