יומן שביל 31.3.22

היום ה-39 למסע

התחלנו את היום במנחמיה. יצאנו למסע בעקבות האיזון בין הנצחת העבר לבחירה בחיים. הנושא הזה התחבר לי לקונפליקט שאני בעצמי חווה בחיים.
התקדמנו אל עבר “גבעת הבנות”, שם פגשנו את אורנה שמעוני שהייתה במקום בזמן רצח שבע הבנות על-ידי חייל ירדני. מיד אחר כך החליטה להנציח אותן בפרחים. אורנה בחרה להנציח את האובדן שלה גם ב”בית אייל”, שם ביקרנו בשבוע שעבר. מעבר לקושי העצום שהיא חוותה וחווה, התפעלתי מגודל החלומות שלה ומכמה שהיא מוכנה לעשות עבורם.
הלכנו לאורך הירדן כשהמון מטעי בננות מצדנו. עברנו בקיבוץ מסדה ונכנסנו לקבוץ שער הגולן. עם כיבוד ומיץ צונן חיכה לנו יואב, שיחד עם עוד אנשים מהקבוץ יצר את הסרט “גבורות” על סיפור הנסיגה של שני הקבוצים בזמן מלחמת השחרור, שהיה סוד כמוס ובושה גדולה במשך שנים רבות. הסרט מאוד ריגש אותי, והעניין של בחירה בחיים למרות הקושי התחזק לי.
במעגל השיח ניסינו להגדיר את האיזון בין בניית העתיד ושמירה על עצמנו כאן במדינה. מה שאני מצאתי משמעותי זה שהשאיפה לקיצון אוטופי של שלום במדינה שלנו היא שאיפה לא ריאלית ולא מקדמת. אנחנו חיים במזרח התיכון, מוקפים באויבים, ולמרות הרצון לנסיגה עלינו להמשיך לחתור בנחישות אל עבר הנצחת עברנו תוך כדי שמירה על עצמאותנו והזכות שלנו לחיות כאן.
הגענו לבית זרע, שם חנינו והקמנו אוהלים. טבלנו בנחל, ניגנו בגיטרה ועשינו שמח. אכלנו מרק חם ומנחם, ולקינוח התפנקנו בפנקייקים וסלט פירות עם קצפת. (היה מוש!)
הרגשתי מאוד מחובר ליום הזה. החיפוש אחר איזון ממשיך איתי גם לימים הבאים.

אליאור, טבעון

ליומן בהמשכים

אהבת? אפשר לשתף בקלות

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב email
Email
שיתוף ב print
Print
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב telegram
Telegram
דילוג לתוכן