יום 40 למסע בשביל ישראל, יום רביעי, כ”ה ניסן, 7.4.21
מסלול: חניון הפיתול – עין זבד – שביל הפסגה – הר נריה – חרבת חוממה
התחלנו את הבוקר במעגל ענק. המון אנשים חדשים הצטרפו, וביניהם קבוצת צעירים מגרעין “צבר” בקבוץ שדה אליהו.
במעגל הבוקר נחנקנו מדמעות כשאחות של אורי מקבוץ פרוד שנהרג במלחמת יום כיפור סיפרה עליו ועל אמו ניצולת השואה.
טיפסנו במעלה ההר העמוס בולדרים ענקיים ופריחה משגעת שבמקומות אחרים כבר הסתיימה. רקפות, כלניות ונוריות עדיין פורחות, והקידה הצהובה מפיצה בושם עדין. בשביל הפיסגה קבלנו הסבר סובב צפון, וכשירדנו לואדי חוממה פגשנו את רבקה רצ’בסקי מקבוץ סאסא. רבקה היתה בת חמש בתקופת השואה והוסתרה בבתים רבים שבהם עברה ממשפחה למשפחה. היא חשבה שהסיפור שלה לא הירואי, אבל עבורנו זה היה סיפור הישרדות נוגע ללב שמעורר הערכה עצומה.
מוסיפה אירה חביב מירושלים:
לפני כ-10 שנים חברה ביקשה שאצטרף אליה ליומיים, מערד לדרום הר חברון (יער יתיר). באתי והתאהבתי. האירגון של המסע הרשים אותי מאוד.
מאז אני מגיעה כל שנה, לרוב לשבועיים, בעיקר למדבר. בהדרגה גיליתי שגם הירוק יפה!
היום של הר מירון עבר נפלא. השביל המקיף את הפסגה מדהים ביופיו. הנוף לצפון עד לבנון והמראה של הר מירון עצמו וההרים הסמוכים הכל-כך ירוקים – מסבים הנאה אינטנסיבית.
החניון בו לנו – מקסים. אחרי לינה על גבעולי קוצים שקצרו (חניון נחל עמוד) ולילה בחניון הפיתול עם מדרגות הסלע הנוראות – חורבת חוממה נראית כמו פארק של ארמון.
אני חייבת להביא לכאן את משפחתי…