יומן שביל 2021 #27

על הארבל

יום 37 למסע בשביל ישראל – יום ראשון, כ”ב ניסן, 4.4.21
מסלול:  כפר חיטים – ארבל – מגדל/חוף תמר

היום חג המימונה ואיסרו חג פסח. התחלנו מהיישוב כפר חיטים, שמוזכר כבר בתלמוד, בו גר ריש לקיש התנא. היום לווה בהדרכת שאולי מהקק”ל. התחלנו בעליה למצוק הארבל ואחריה ירידה חדה ותלולה עם אחיזה ביתדות, כשהכנרת פרוסה לפנינו עם חופיה הנושקים בקצוות ההר; נוף דרכו מסופרים סיפורי מלחמות רבים… מעגלי השיח התקיימו סביב נושא המימונה ומקומה ביחס לחגים הלאומיים שלנו. הדעות היו מגוונות – חלק היו בעד חגים מגזריים וחלק חשבו שזה פוגם באחדות. בסוף הירידה הלכנו במישור, עברנו לטבילה קצרה בעין נון וסיימנו בבוסתן באדיבות קבוץ גינוסר.
שיחת סיכום היום היתה עם הדוקטורנט בן ארביב, שסיפר על מחקרו בקשר לאותנטיות בתרבות האוכל, החויה והרגש כלפי זה.
לנו בבוסתן על שם יוסף לוי (ג’וז) בין עצי פרי ושמיים זרועי כוכבים סביב מדורה ענקית ואויר מלטף.

מוסיפה אווה מילרד מתל אביב:
אני צועדת כבר כמה שנים. הגעתי בעקבות חברה. אני מטיילת הרבה ברגל ומאד התאים לי לעשות משהו ארוך, רצוף, בתנאים בסיסיים. אני מרגישה שהשותפות שלי במסע לזכרם של חללי צה”ל ושל אנשים רבים נוספים חשובה.
בארבל הייתי לא מעט פעמים. היה יום די קל ונהניתי מהנופים המשגעים. זו פעם ראשונה שאני עולה אל המבצר עצמו. היה מקסים ומרתק לשמוע ולראות על דברים דרמטיים שקרו במקום עצמו – היוונים שהקימו את המבצר הראשון; משפחת חשמונאים שמביאים לכאן את הפרתים מנחל הפרת, שהם האויב של רומא, כדי שיעזרו להם להם להילחם בהורדוס – אויב משותף הוא האויב שלנו, וכמובן הפסד כואב וצורם שלהם. כשמסתכלים על הר הארבל ומולו הר ניתאי, שהם כמו העתק אחד של השני, עם מקום המגורים, המקווה ובית הכנסת – זה נותן לי להרגיש חלק ממשהו גדול ממני.
אקח אתי את העונג של להיות עם אנשים שיש להם תפיסת עולם דומה, כולם רוצים לצעוד יחד בשביל. זו מסגרת מיוחדת. אפילו כשחוזרים על אותו הדבר 4 או 5 פעמים, זה תמיד קצת אחרת.
ועוד דבר מיוחד שקרה היום, נפרדנו היום מסער, ילד שביל שהכרתי כשהיה בן 8 והוא מתגייס השבוע. זה היה יחודי ומשמח.

הפרק הבא

דילוג לתוכן