יומן שביל 2021 #24

בין זכרון יעקב לגלעד

יום 34 למסע בשביל ישראל, יום שלישי, ב’ חוהמ”פ, 30.3.21
האיזור: בקעת עדה
גן אהוד – אלונה – גבעת נילי – גלעד

חגיגת חול המועד בעיצומה. לאחר שהשתחררנו קצת מכבלי הקורונה הגיעו אנשים ומשפחות בהמוניהם לטייל, ולכן המקטעים שנבחרו לחול המועד הם ביערות מנשה ובקעת עדה, שבהם רוב המסלול מישורי ורחב והעליות מתונות ומדודות. יצאנו מגן אהוד, ומשעה לשעה צברנו מרחק ונהנינו מהנופים המקומיים. הכל ירוק ושופע. אפילו סמוך לכביש 6 העמוס נהנינו ממעניינות צלולים ומחווית חג ממשית שנחוותה דרך הרגליים.
לשביל הצטרפו היום נשות “אידאה”: נשים ממגזרים שונים שנפגשות לצורך דיאלוג והבנה. הן הנחו את מעגלי השיח ונתנו כלים להבנת השיח ברשתות החברתיות. סוף היום היה עם נגה אשד האגדית בעלת הקול המופלא, שהזכירה למבוגרים את השירים של פעם. הצעירים יותר הקשיבו… כולנו השקפנו על הנוף המדהים של בקעת עדה הירוקה שהתפרש תחתינו.

רואי הררי מרמת גן:

הצטרפתי אתמול בהפוגה מהלימודים באוניברסיטה. הגעתי דרך חברה שלי שמטיילת בחבורת “כל השביל”, ממנה שמעתי על המסע. היה לי חשוב להגיע בעיקר כדי לטייל בארץ ולהכיר את האנשים מאחורי הפרוייקט הייחודי. מעבר לזה, תחומי הלימוד שלי הם חינוך, א”י וארכיאולוגיה, ובכלל המגע עם הטבע והאדמה היה מחובר אליי והוסיף רגעים של משמעות ונחת.
מעגל הבוקר שהתקיים בגן אהוד אפרתי היה מרגש עבורי ואיחד את הפרטים השונים לכדי קבוצה בעלת מטרה. במעגל דיברו בין היתר סא”ל אמל אסעד, מקים מיזם “בשביל האחים” של העדה הדרוזית, נירה אפרתי אמו של אהוד ז”ל, ומיכל גרוסמן שבאה לצעוד לזכר בנה אורי וחבריו לצוות שנפלו יחד ב-2006. במהלך היום היו פינות צל קסומות וקרירות ונופים כמו בטוסקנה, עם טביעת האצבע הברורה של הנוף הארצישראלי השופע. עצי הפרי – שסק, נקטרינה וגפנים – היו מעוררי שמחה. אזכור את השיחות על הדרך עם אנשים שהכרתי, שהיו מרעננות, ואת המפגש המקרב של להרגיש חופשי ולשאול שאלות.

הפרק הבא

דילוג לתוכן