יומן שביל 2021 #21

בין הרדוף להושעיה

יום 30 למסע בשביל ישראל – יום שני ט’ בניסן תשפ”א 22.3.21
מסלול: מהרדוף להושעיה

מעגל הבוקר נפתח עם ברכת הדרך מראש מועצת עמק יזרעאל בה אנו מטיילים בימים הללו.
הלכנו במזג אויר טרופי, חם וגשום יחד, בשבילים קסומים. תעלת מים גדולה במקטע ארוך בשביל, צר ברובו, יצרה שיירה ארוכה ונחושה. היו עליות מדודות, מרחבים ויערות גדולים.
בסוף היום נערכה כרגיל שיחת סוף יום, והפעם עם רז קרני ומובילי “המדרשה למנהיגות ישראלית משותפת” שסיפרו על עשייתם בארבע השנים האחרונות: הקמת מדרשה משותפת, כמו מכינה, לנוער יהודי וערבי. הם דיברו על כוונתם וחזונם לגדל דור של מנהיגים יהודים וערבים כאחד, מתוך רצון לחיות טוב בישראל ומתוך דאגה ליחסים בחברה הישראלית.

סדר שביל

בערב התכנסנו בהושעיה, שם חיכתה לנו ארוחה חגיגית כיד המלך, שבישלו ותיקות השביל האלופות (כולל מרק עם קניידלך!) ישבנו לשולחנות עגולים, עם יין ותירוש, ופתחנו את סדר פסח המסורתי ברוח “נפגשים בשביל ישראל“. רעיה ויוסי סיפרו את סיפורם האישי וחיברו אותנו ללב, לבחירה בחיים. המשכנו עם קטעים ערוכים משנים קודמות וגם חידושים מצד חבורת “כל השביל”, מתובלים בצחוק וחויות חד-פעמיות שהפכו את סמלי החג למשמעותיים יותר גם לנו. אנשים סיפרו על פסח האישי שלהם, היו גם בדיחות, גיטרה, הקראת שירה, ממש שבת אחים גם יחד. את הסדר הנחו נציגי חבורת “כל השביל”, והיה זמן של אחדות לקראת החג הקרב בסוף השבוע.

שלומי אליעזר מפרדסיה אומר כמה תובנות מהחודש האחרון:
הגעתי לשביל בהמלצה של חבר, שהיה במסע בבשנה שעברה וסיפר לי עליו, על התכנים, על המטרות וההתנהלות. זה התאים לי, כיוון שרציתי להנציח באחד מימי המסע חבר, אריה וילדר ז”ל, שנהרג במלחמת שלום הגליל. זאת במסגרת חברות בעמותה בטייסת בה שירתתי, שאחת המטרות שלה היא הנצחה.
הסתובבנו היום בסמוך לכפרים בדואים שחלקם אוהדי ישראל. בשנה האחרונה למדתי את נושא האיסלאם, והגעתי למסקנה שעוד אין אפשרות לדו-קיום, בעיקר מסיבות שקשורות בדת. היום ראיתי שיש יישובים מוסלמים שבניהם כן מתגייסים לצה”ל, ותהיתי אם הם תומכים ברעיון הציוני. עצם הגיוס שלהם לצבא גורם לי לחשוב שהם שייכים למארג הישראלי, ואלו תובנות שאני צריך לבדוק לעצמי.
המארג אליו נחשפתי במסע, המארג הישראלי שמשקף את כל קשת הדעות והפלגים, מוביל אותי לתובנה שיש מקום להרבה אהבת חינם.

הפרק הבא

דילוג לתוכן