הטיול שחוויתי היום היה מטורף. פגשתי אנשים צעירים ומבוגרים מכל צבעי הקשת הישראלית: שמאלנים, ימנים, דתיים וחילונים. היו לי שיחות מעניינות על פוליטיקה והיסטוריה, על הזכות שלנו על הארץ הזאת ועל מה כל כך מיוחד בה. אני באמת חושב שחוויות כאלו הן משהו שחווים רק כאן במדינתנו היפה עם האנשים המיוחדים שבה. והכי חשוב זה […]
בשבת התארחנו בבית ספר שדה הר גילה (תודה לחברה להגנת הטבע על הארוח!) ונהנינו מהנוף ומההיסטוריה המעניינת של המקום. ההליכה ביום שישי בוטלה עקב מזג האויר הסוער והקפוא, ואנחנו – חבורת “כל השביל” – בילינו במנוחה והתארגנות. את כניסת השבת ציינו בקבלת שבת משותפת ובארוחת שישי מפנקת. אחרי הארוחה בילינו יחדיו, והיה כל-כך כיף, שהיו
יומן שביל 11-12.3.22 Read More »
אז היום הגענו סוף סוף לירושלים.והיה קר. מאוד קר.סיירנו בעמק הצבאים, המשכנו לרחובותיה היפים של בירתנו והגענו לבית הספר הרטמן, שם למדנו על נתינה מכל הלב וחינוך שבונה חברה שטוב לחיות בה.למדנו שכדי להתנדב צריך לעבוד מסודר, ואין לנו את זה. בכלל. הגעגוע לירושלים נמצא בי תמיד, ומתחיל מיד כשאני יוצא ממנה. יום קצר בעיר
כל שנה אני חוזר לבקר במסע המיוחד של ‘נפגשים בשביל ישראל’. לא פעם שואלים אותי מדוע אני חוזר לבקר, כבר 14 שנים פחות או יותר. בעיניי מתקיים במסע מפגש באמת מיוחד, המשלב בתוכו את נופיה המיוחדים של ארצנו, ההון האנושי של החברה הישראלית שמגיעים ומטיילים בשביל, השיח שנרקם בין אנשים שונים עם תפיסות שונות ומרקעים
היום, כבכל יום, צעדנו לאורכו של חבל ארץ ישראלי יפיפה. ראינו מגוון רב של צמחים ופרחים במגוון צבעי הקשת. הלכנו בשדות, בגשם, בבוץ, וכפעילות אקסטרים אף חצינו כביש. כמיטב המסורת עצרנו בדרך כדי לצרוך מזון, וחלקנו אף סיימו עם התודה המסורתית לבורא עולם. דיברנו רבות על נושאים הקשורים בחברה שלנו, והתווכחנו בסה”כ בצורה מכובדת. וכיאה
״נפגשים בשביל ישראל״ – מסע שהוא חוויה נפלאה. אפשרות להכיר את הארץ המדהימה שלנו דרך הרגליים ודרך אנשים מכל קצוות הארץ שבאים להזדהות עם הרעיון שמאחורי המסע, להקשיב ולקיים שיח חברתי על כל מיני נושאים שנוגעים בכל אחד מאיתנו כאזרחי/ות המדינה. צילמתי את התמונה הזו כי היא הביאה אותי לחשוב על דברים חשובים: מצד שמאל
אמנם הגעתי מאוחר ערב קודם, והרגשתי קצת לא מחובר, אבל היום הראשון כיפר על זה. נהניתי ללכת ולהכיר את האנשים המדהימים שהגיעו למסע הזה. הארוחות היו מלאות שיח וצחוק, הסדנה הועברה בצורה אישית ומעניינת והנופים היו מהממים.גם הערב היה סואן ומהנה.כמו בחוות נמלים כולם תרמו את חלקם במטרה להכין את ארוחת הערב והכל תחת פיקודה
היום צעדנו אל מעלה עלי וירדנו בו אל המכתש הקטן. מכיוון שאנו הולכים בקבוצה מכובדת בגודלה, מטבע הדברים נוצרים פערים בין חלקי הקבוצה ולעיתים אפילו ניתק קשר העין עם מי שהולכים לפנינו בשביל. למרות שיש סימוני שבילים צבועים ומוסדרים ושלטי הכוונה ארעיים המונחים לנוחותנו, מספיק לבחון את הקרקע כדי לדעת לאן להמשיך. עם הזמן והשנים,
אחרי היום המאתגר שהיה אתמול, היום היה יום נוח הרבה יותר.יצאנו מהמכתש הגדול דרך נחל חתירה לכיוון עין ירקעם. טבילת בוקר במים קרים קרים, ארוחת בוקר וממשיכים.ירידה חדה ויפה במעלה פלמ”ח, מעלה עם סיפור שאלון מספר לנו בצל המפל הענק והיבש, שהפלמ”חניקים הצליחו לעקוף בדרך שנראית כמעט בלתי אפשרית.במפגש הנחלים של נחל חתירה ונחל ימין
פהאני תמיד יכולה.אני תמידמסוגלת ללכתאת ההר שנראה לי רחוק.יש לי אנשים המקיפים ממעליש אותי מתחתאני חושבת שאני מסוגלת לעלות הר. ליומן בהמשכים
אחרי שני לילות של סוף שבוע בשדה בוקר, על מזרן קפיצים מפנק של הקיבוץ, אנחנו קמים בחמש ורבע בבוקר לארוז את כל הציוד, לנקות ולסדר את גן הילדים שבו ישנו.בחוץ ניצבת העגלה של רכזי-השטח, קרוב לערימת התיקים הגדולים של הצועדים.אנחנו מעמיסים את העגלה, וכשאנחנו מסיימים אני שם לב שהמיניבוס של המטיילים בו הייתי אמור לנסוע
עליות וירידות עליות וירידות… לפעמים עולים עם הראש, לפעמים עולים עם הרגליים. לפעמים יורדים עם הלב, ולפעמים יורדים במחשבה וברגשות…האתגר הגדול של היום הוא להתרכז בעצמך וגם לתת מקום לאחרים. להיפגש איתך. נפגשים בשביל ישראל, לא?בדרך לנחל נקרות ולגב חולית הוזהרנו מסכנת שטפון, ולכן השכמנו מאד לטפס במעלה גלד למקום בטוח, ומשם הגענו לכרבולת חרירים
היום התשיעי למסע התחיל במעגל בוקר באגם ספיר. קצת פסטורליה להיות סביב אגם מים עם ברווזים ועצי דקל, לפני שיוצאים ליומיים מדבריים באזור מנותק ונקי מכל סממן אנושי.אנחנו יוצאים לדרך כשהמילים של רעיה מהדהדות ומלוות: “יהי רצון שיאיר לנו היום את שבילי הארץ הזו, ובלילה ינוחו הכוכבים במסילותם, שנמצא לנו פיסת רקיע בתוכנו ומסילות של
שביל יקר, על הבוקר אכזבת אותי קשה: נוף מישורי, צמחיה יבשה, קור מדברי, הליכה מהירה מדי ושמש מה-זה חזקה. אמרתי לעצמי: הולך להיות קשה וארוך. כי מה כבר אפשר לצפות מ-22.2.22, תאריך של מכשפות.בהמשך התבהרו הדברים מעט; לא היה חם, בצל אפילו היה קריר. המדריך נכנס לקצב מתאים ופגשתי חברים, ישנים וחדשים. ההרים סביב נעשו
עוד יום בשביל ישראל. גב עשרון, מקדש הנמרים, חולות כיסוי, בהדרכתו של גלעד בן צבי שמלווה אותנו מהמסע הראשון.נושא היום: אהבה – אהבת הארץ.בשביל רבים זה עוד יום בשביל. בשבילי זה שביל ועוד שביל. הייתי חלק מקבוצת “קול/כל השביל” ב-2006, ומאז אני כאן מדי שנה. אני מרגיש חלק מהשביל הזה, ומרגיש שהשביל הוא חלק ממני.מדי
יהל מרקוביץ, “כל השביל” 2022: אז אולי תכתבי יומן שביל להיום?ככה יהל פונה אלי, ללא אזהרה מוקדמת, ללא הכנה מותאמת. תכתבי.מה לא עושים למען השביל…נכתוב. נכתוב על בוקר בקטורה עם מעגל ללא נעליים בוטשות בלס הצהבהב. פשוט דשא ירוק שמדמה את עורקי הנחושת משחורת.והיום, לשחרות. שמתם לב לשמות שחורת שחרות, נגמרו לועדה אותיות? די מבלבל.לא
לשמוט את השבוע.לכבס את הבגדים, להתקלח וללבוש את בגדי השבת.לשמוט את השרירים הכואבים, את שעות לפנות הבוקר המוקדמות,את העליות והירידות הפיזיות והנפשיות.רגע לאחר פריקת מתח,רגע לאחר לחץ של השבת שנוהרת לכיווננו – שקט.דממת אלחוט בזמן שעורכים את קבלת השבת.שרים מזמורים, שומעים שיחות, דורשים בתורה, מתפללים, מפגינים כשרונות שירה ודקלום ואוכלים ארוחות כיד המלך בקיבוץ קטורהוכמובן
יומן שביל – שבת-שביל בקטורה Read More »
האוויר של יום שישי מרחף בשמי התכלת.הלילה היה פחות קריר.360 מעלות של רכסי הרים מקיפים אותנו ומעגל הבוקר מקבל את פנינו באהבה.להפגש שוב עם הפרצופים שחיוכם מסתיר שקי שינה שמספרים על הניגונים שהיו סביב המדורה.משנסים מקלות ועולים את ההר, צעד אחר צעד ומגיעים לעוד פסגה.יחד חולקים את האוכל ואת הנפש.מתבודדים, משחררים את השרירים. מרגישים ומקווים.מברכים
הבוקר יצאנו לנחל נטפים. ממנו המשכנו לנחל רודד, גיא אבוד, הר שחורת ונחל שחורת, בו נשארנו לישון. במפגש סוף-יום קיבלנו פרספקטיבה מעניינת על מאבקן של נשות הכותל.בנוסף אנו זוכים לשתף אתכם מליבו של אחד המטיילים שלנו, דביר אורי רוזן: השמש vs הרוחקרני החמה נאבקות ברוחות. שמש המדבר הקיצית עוד לא הפציעה, עוד לא יכולה לשלהי
המשכנו את ההיכרות עם הארץ דרך הרגליים ומפגש בין כל גווני העם.התחלנו בהר יהורם, עברנו את החיבור שעובר כל כך הרבה שנים באוכף בין הר יהורם להר שלמה.טיפסנו את הר שלמה ועצרנו לתצפית עוצרת נשימה בפסגת הר שלמה.ירדנו מההר, המשכנו לנחל בת שבע בו יורדים בשנים-עשר מפלים יפהפיים, ואכלנו ארוחת צהריים למטה.קום והתהלך בארץבתרמיל ובמקלוודאי
יומו השני של המסע התחיל במעגל בוקר. המסלול נפתח בקטע מאתגר במעבר צפרא. לשמחתנו המעבר שמר על שמו. משם המשכנו בנחל גשרון, כאשר קבוצת ביקורת יצאה כחלוץ לבדוק את מצב הגבים באזור. מסקנות הדו”ח: המים קרים, לצוות שלום. רגע לפני מעגלי השיח נתקלנו בסולם מוס שבדק את קשיות רוחם של הצועדים. דיברנו על מושגי שמיטה
היום הראשון למסע. הרגע הזה תמיד מלא ברגשות מעורבים. ההתרגשות הגדולה בין לפגוש אנשים חדשים לבין ההליכה בשבילים לא מוכרים והחשש הקל שלא נהיה מספיק בכושר.השמש עולה מעל ההרים, יפה ומחממת. העליה להר צפחות היתה מתישה, אך בכל אנחה, כשמרימים לרגע את המבט מהדרך, ניבטים ההרים הצבעוניים ומרחוק – הים. אין דבר שמרחיב יותר את
עמותת דרכים – מרכז חינוכי להכשרת מנהיגות חלוצית-ציונית
מס’ 580331478 [email protected]
מכללת אורנים, דואר טבעון 3600600
עיצוב והקמת האתר טלי איזנר
